פולמוס המוסר

אחר מותו של רבי ישראל פרץ פולמוס המוסר במלוא עוזו, וגדולי ישראל נחלקו בו לשני מחנות. השאלה המרכזית היתה האם לימוד התורה יכול לבדו להביא ליראת שמים בלא לימוד מוסר? היום ראיתי ברוקח שהביא מתנא דבי אליהו רבה כך: אמר רבי פנחס בן יאיר כל מי שיש בידו מדרש ולא הלכות - לא טעם טעמה של תורה, וכל מי שיש...

שיטת המוסר חידשה את העיקרון שהאדם צריך להסתכל על עצמו ולהעמיד בעצמו כח מסויים שיניע אותו לקיים מצוות ויעזור לו להימנע מלעבור עבירות. בעצם שיטת המוסר מקיפה היום כל עובד ה' (כי במבחן המעשה נראה שר' ברוך בער הצליח והספרי מוסר רק נמצאים בתוך הבית מדרש המציאותי אך בישיבות לא באמת עובדים על יצירת כח...

כידוע שהחזו"א הקדיש קטע באמונה ובטחון כנגד בעלי המוסר, ושמעתי כמה הסברים מה היה הסיבה שהתנגד מרן ז"ל למוסר, וכנגד מי זה היה. אשמח לשמוע על כך דברים מכבוד הציבור

בשנים האחרונות נראה כי עולם ה"מוסר" בישיבות הולך ונחלש, וכיום נדמה שהוא מתקרב לסיום תפקידו ההיסטורי, כשהוא מפנה את מקומו לתחומי לימוד ועיסוק אחרים כמו המחשבה והעבודה הפנימית האישית. מה הסיבה לכך? ומה היה במוסר של הדורות הקודמים שכבר איננו רלוונטי, או לכל הפחות פחות נוגע, לבני דורנו?

טרם אגיש את הסיפור. אני רוצה להקדים כמה מילים. הסיפור שב"ה תקראו, הוא הרבה מעבר לעלילה סיפורית. מאחורי כל סצנה, דיאלוג ודמות ערכתי עבודת מחקר (אולי קצת הגזמתי...), קראתי בעיון ובהרחבה בספרי מחשבה, מוסר והשקפה, לצד ספרות היסטורית (כגון תנועת המוסר ודומיה), שתיעדו את ההווי בבתי מדרשות השונים...

מסופר שבנובהרדוק היו הולכים לבית מרקחת ומבקשים מהמוכר ברגים וכך צחקו עליהם והגיעו לשפלות והענווה. עוד המליצו על הנעלים של הנובהרדוקערס "וכולם פותחים את פיהם בקדושה ובטהרה" והיינו שנובהרדוק אתאפיינה ב"שפלות האדם", רציתי לעורר נושא זה בקרב חו"ר הפורום, מי הם התחי"ם שחיים עמנו שניתן להצביע עליהם...