ב'טללי אורות' (מגילת אסתר, פרק ה, עמ' רב) הביא מה'מנות הלוי' את נוסח שטר מכירת המן למרדכי, וז"ל:
אני המן בן המדתא האגגי, שלח אותנו המלך אני ומרדכי להלחם על העיר הנדיקא לכובשה, ונתן לנו מזון של ג׳ שנים. ובאתי לפני מרדכי ללוות ממנו ולא אבה, באומרו, איננו מלוה בריבית, לפי שיעקב ועשו אחים היו והתורה...
ה' אדר
רבי שמואל אבא מסלאוויטא זצוק"ל
תקמד - תרכד
ואם כל המועדים יהיו בטלים ימי הפורים לא נבטלים (יוצר לשבת זכור).
הקושיא ידועה, חדא, איך יתכן דהמועדים יהיו ח"ו בטלים, הלא כולם כתובים בתורה הקדושה שהיא נצחיית. ותו, דאמר דימי הפורים הם יותר טובים וגדולים מכל המועדים, ואיך יתכן זה, א' הלא פורים...
האם ישנו מקור להיותו של חג הפורים המוני וחיצוני כל כך?
מדוע ההתרחשויות בו הם כל כך רחוביות ומוחצנות?
אמנם, יש תחפושות וסממנים שיכולים היו לגרום לכך,
אך האם זהו משהו ביסודו של החג הזה או רק צרמוניה
שהשתלטה עליו בהתאם ובגלל הנסיבות שעלולות היו לגרום לכך?
תמיד לימדונו רבותינו בחיידער שאחשוורוש היה מלך עך כל העולם, וכך כתוב בגמ' מגילה י"א עמוד א'
אך למרבה הפלא, רבים מהראשונים סוברים שלא מלך אחשוורוש אלא על 127 מדינות וזו הסיבה שכתוב מספר מדינות ולא שמלך על כל העולם, ביניהם הרשב"ם, ועוד כמה שאינם תחת ידי, ויש מן המפרשים שאמרו שהיו רנ"ב מדינות ומלך...
הכל היה, חור כרפס ותכלת, מיטות בהט ושש,
יין כדת כל איש ואיש, כלים מכלים שונים,
רק מקומה של השירה והמוזיקה נפקדה במשתה
והדבר טעון הסבר
יש הסבר נפלא במנות הלוי קחנו משם
ג' אדר
רבי מרדכי יפה זללה''ה בעל ה'לבושים'
רצ – שעב
מה עושים כשקוראים במגילה 'המן'?
כתב הלבוש בסי' תרצ
כשהקורא קורא שם המן יאמר השומע 'שם רשעים ירקב', ונוהגין התינוקות לנקש בשמעם שם המן, ויש להם סמך משום דכתיב [משלי י, ז] שם רשעים ירקב, וכתיב 'מחה אמחה את זכר עמלק', ולכך יש לכתוב להם שם המן...
התוס׳ דף ד: ד״ה ורב כתבו שהנפק״מ בין הטעם של רבה לטעם של רב יוסף הוא במקדש, שהטעם של רבה אינו במקדש כיון שאין שבות במקדש, ואילו לטעמא דרב יוסף אסור אפילו במקדש.
ועי׳ ברש״י שכתב בטעם דרב יוסף דהוא משום דא״א לתת מתנות לאביונים בשבת, והיה נראה מתחילה שהוא משום מוקצה, אלא שבחזו״א או״ח סי׳ קנ״ה אות...
במסכת במגילה אמר רבא: "מיחייב אינש לבסומי בפוריא, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".
וידוע שהיו בין גדולי הדורות שקיימו מצוה זו כפשוטו, והיו שלא קיימו אותו כפשוטו, רק בפשוטו, וכד' הרמ"א. היו שסברו שהכוונה הוא עד ולא עד בכלל, והיו שהקפידו בחריפות דווקא שלא להשתכר כלל.
באשכול זה, נעלה מנהגיהם...
בגמ' בראש השנה דף ג' מבואר דלמלכי ישראל מונין מניסן ולמלכי העכו''ם מונין מתשרי
והקשו בגמ' שם דמצינו בכורש שמנו לו מניסן
ותירצו שמלך כשר היה.
וצריך עיון גדול שהרי מבואר בתוס' שם דכורש היה בנה של אסתר הנולד לה מאחשורוש
והרי קי''ל דהנולד לאם מישראל הוא ישראל אף אם אביו גוי, א''כ יהודי היה...