קרוב

כהמשך, וכתוצאה מכתיבת המאמר "פרשת נחלות - סדר הירושה והשמטת הכתובים" וממאי דשארו זה האב דכתיב (ויקרא יח, יב) שאר אביך הוא אימא שארו זו האם דכתיב (ויקרא יח, יג) שאר אמך היא ובעיני יפלא, הרי מקרא זה לא קאי על האב שאיקרי שארו, אלא על אחות האב שהיא שאר האב, ואחות האם שהיא שאר האם. וזה לשון הפסוק...

הקשה ת''ח אחד קושיא נפלאה ביותר, בגמ' זבחים קא: מרים מי הסגירה א"ת משה הסגירה משה זר הוא ואין זר רואה את הנגעים וא"ת אהרן הסגירה אהרן קרוב הוא ואין קרוב רואה את הנגעים אלא כבוד גדול חלק לה הקב"ה למרים אותה שעה אני כהן ואני מסגירה אני חולטה ואני פוטרה וכו' ומבואר דאין הקב''ה נחשב קרוב אצל בנ''י...

וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא (כא, יא) הכהן גדול אינו נטמא לקרוביו, להורות שאין לו שייכות למשפחתו יותר משאר ישראל, אלא הוא קרוב לכולם שווה בשווה. (הרה"ק מקוצק זי"ע, תורה שבכתב)

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו יומת (א יח) בספר זכר החיים [לרבי חיים הכהן רפפורט זצ"ל מלבוב] דרוש י"ב, כתב לדון האם קרובי המלך כשרים להעיד על אדם שהוא מורד במלכות, כגון שהוא קילל את המלך. וכתב שם שמצד עצם המרידה וחיוב המיתה של המורד במלכות ודאי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו לא יטמא להם במותם (ו ז) במשך חכמה כתב, שגם אם מת אביו או אמו ואחר כך קבל עליו נזירות, אסור לו להטמא להם. ונראה לדון בזה, דהנה דעת המפרש בנזיר ד. שנזיר מותר ביין קידוש והבדלה, דסבירא ליה שקידוש על היין דאורייתא, והנזירות אינה חלה על דבר מצוה, והנה...

מה בין רוב לקרוב שתיהם אחוזים?