- הודעות
- 711
- תודות
- 2,840
- נקודות
- 196
הקשה ת''ח אחד קושיא נפלאה ביותר, בגמ' זבחים קא: מרים מי הסגירה א"ת משה הסגירה משה זר הוא ואין זר רואה את הנגעים וא"ת אהרן הסגירה אהרן קרוב הוא ואין קרוב רואה את הנגעים אלא כבוד גדול חלק לה הקב"ה למרים אותה שעה אני כהן ואני מסגירה אני חולטה ואני פוטרה וכו'
ומבואר דאין הקב''ה נחשב קרוב אצל בנ''י ויכול לדון את מרים, ומאידך בגמ' ע''ז דף ג. מבואר דהקב''ה אמר לאומות העולם שהוא יעיד שבנ''י קיימו את התורה אבל אומות העולם אומרים כלום אב מעיד על בנו ולכן אמר הקב''ה שמים וארץ יעידו, ומבואר דהקב''ה קיבל טענתם שהוא נחשב כקרוב ואינו יכול להעיד על בנ''י וצ''ע
ויש שרצו לומר שאין הקב''ה נחשב לגבי כל איש פרטי, ורק לגבי הכלל נחשב כקרוב, אמנם זה אינו דהנה עיין תוס' סנהדרין לט. בענין מה ששאל ההוא מינא באיזה מקוה טבל הקב''ה אחרי שנטמא למשה רבינו והלא אליקיכם כהן הוא, ומתרץ הגמ' שטבל באש, וביארו התוס' דהא ל''ק האיך נטמא הקב''ה למשה הלא הוא כהן, כיון דזה לא קשה דהרי בנים אתם לה' אלקיכם וכהן מותר להיטמאות לקרובים עיי''ש, ומבואר דהקב''ה נחשב קרוב [לפרט ולאו דוקא לכלל] ומותר לטמא עצמו
ואין לתרץ דאצל מרים כיון שחטאה הרי היא בגדר עבדים ולא בנים למקום, ולכן שפיר אינו קרוב שהרי תוס' קאמר התם בזבחים דסוגיא אתיא כר''מ דקרוב פסול לראות נגעים והלא ר''מ סבירא ליה בין כך ובין כך בנים הם
וידידי רצה לתרץ דהמקור דאין אדם רואה נגעי קרובו דמקיש ריבים לנגעים כמבואר בסנהדרין דף לד והלא הקב''ה דן את בני ישראל בראש השנה ובכל יום, וא''כ כשר גם לנגעים אבל הא גופא צ''ב האיך הקב''ה כשר לדון ויל''ב
ומבואר דאין הקב''ה נחשב קרוב אצל בנ''י ויכול לדון את מרים, ומאידך בגמ' ע''ז דף ג. מבואר דהקב''ה אמר לאומות העולם שהוא יעיד שבנ''י קיימו את התורה אבל אומות העולם אומרים כלום אב מעיד על בנו ולכן אמר הקב''ה שמים וארץ יעידו, ומבואר דהקב''ה קיבל טענתם שהוא נחשב כקרוב ואינו יכול להעיד על בנ''י וצ''ע
ויש שרצו לומר שאין הקב''ה נחשב לגבי כל איש פרטי, ורק לגבי הכלל נחשב כקרוב, אמנם זה אינו דהנה עיין תוס' סנהדרין לט. בענין מה ששאל ההוא מינא באיזה מקוה טבל הקב''ה אחרי שנטמא למשה רבינו והלא אליקיכם כהן הוא, ומתרץ הגמ' שטבל באש, וביארו התוס' דהא ל''ק האיך נטמא הקב''ה למשה הלא הוא כהן, כיון דזה לא קשה דהרי בנים אתם לה' אלקיכם וכהן מותר להיטמאות לקרובים עיי''ש, ומבואר דהקב''ה נחשב קרוב [לפרט ולאו דוקא לכלל] ומותר לטמא עצמו
ואין לתרץ דאצל מרים כיון שחטאה הרי היא בגדר עבדים ולא בנים למקום, ולכן שפיר אינו קרוב שהרי תוס' קאמר התם בזבחים דסוגיא אתיא כר''מ דקרוב פסול לראות נגעים והלא ר''מ סבירא ליה בין כך ובין כך בנים הם
וידידי רצה לתרץ דהמקור דאין אדם רואה נגעי קרובו דמקיש ריבים לנגעים כמבואר בסנהדרין דף לד והלא הקב''ה דן את בני ישראל בראש השנה ובכל יום, וא''כ כשר גם לנגעים אבל הא גופא צ''ב האיך הקב''ה כשר לדון ויל''ב
