קריאת התורה

כמובן עם מקור. יתכן שיש עוד תשובות וכו'.

קריאת התורה היא דבר שבקדושה שצריך עשרה מישראל, כפי שנפסק להלכה. מצוי מאוד 'בימות קריאה' שנמצאות על קתדרה בגובה ניכר, למעלה מעשרה טפחים, וע"פ הלכה ה'בימה' נחשבת למקום נפרד. אמנם, לכאו' אין צורך שבבימה עצמה ישהו עשרה מישראל, שעל פניו הדבר דומה לדין המניין לתפילה שהוזכר בסימן נ"ה, שה'בימה' נגררת...

אני צריך הקלטות של קריאת התורה מנגינה אשכנזית הברה ספרדית. אם מישהו יכול לעזור לי בזה. תודה רבה.

היכי תמצי קריאת התורה בע''פ שלא מתוך הכתב ?

איך יתכן קריאת התורה עם עולה אחד מעיקר הדין? נ.ב. מומלץ להביא מקור.

מצורף שלב ראשון

הנה קריאת התורה בר"ה בב' הימים היא מפרשתינו [ביום א' פקידת שרה, ביום ב' העקידה]. ויתכן לתת סימן, ש"אורי" זה ר"ה (מדרש תהלים פרק כז), ו"אורי" אותיות וירא. אגב שמעתי שבאיזה ספר כתב שהעקידה הייתה ביום ב' של ר"ה, והנה בפסיקתא מפורש "באחד לחודש", רק יתכן שהמקביל לעניין זה, שכידוע כל שנה חוזר אותו...

בישיבתינו הק' נוהגים לקרוא בליל שמח''ת בפרשת נדרים שבתורה דהינו פרשת ''ויכולו '' פרשת ''ויתן לך '' פרשת יברכך'' וכו' כמו שכתוב ברמ''א [ולא מה שנוהגים ברוב המקומות לקרא בוזאת הברכה ע''פ המשנ''ב] אשמח לדעת על עוד מקומות שנוהגים כך ומה הטעם שברב המקומות לא נוהגים כן

מה הדין אבל שרוצה לעלות לתורה בראש השנה ולכן הוא קונה עלייה. ואכן הוא עלה לתורה ובירך. ואח"כ הוא נזכר באבלותו והוא רוצה גם מפטיר. האם זה מותר. ומה הדין בלוי שרוצה לעלות פעמיים. בסימן רפב המחבר כותב, שאם יש בביהכנ"ס אדם שכבר עלה לתורה והוא היחידי שיודע לעלות ולקרוא מפטיר שיכול לעלות שוב. אבל...

בקריאת התורה של יום ראשון כתיב "וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום" ואי' בזוה"ק שהיכן שכתוב "היום" מרמז ליום ראש השנה, וזהו גם אנכי, היינו דיבור אנכי, לא שמעתי בלתי היום, כי היום הזה מסוגל לשמוע דיבור אנכי כדאי', ובקריאת התורה של יום שני כתיב והנה איל אחר נאחז בסבך, וכתב בספר דבש לפי להרב חיד"א ז"ל...

בפסוק הזה יש קרי עם ואו וכתיב עם אלף ודרשינן מיניה מגילה ג' ב' שאפי' אם היה לו חומה ועכשיו אין לו חומה ובתפא"י שם ביאר אבל כשהיתה מוקפת בימי יהושע וגם כשעלה עזרא, אף שחרב חומתה בינתיים, וגם השתא אין לה חומה, אפ"ה דינה כערי חומה, מדכתיב אשר לא חומה באל"ף, ואפ"ה צריך הקורא לחשוב בשעה שקורא כאילו...

הנה קריאת התורה של א' חוה"מ פסח ויו"ט של סוכות בפרשת המועדות של הפרשה, מתחילה ב"שור או כשב"; ועמד הבזה הנצי"ב שלכאו' היו צריכים להתחיל מ"אלה מועדי", ששם כתוב שבת ומועדים, וכתב שזו הייתה קבלה ממשה רבינו, והסיבה כי פרשת שור כשב עיקרה לעולי הרגלים להורות להם דיני הקרבנות. ובכתבי קלם מר' דניאל...

מי שנוהג לקרות בהברה מסוג אחד ושמע בהברה מסוג אחר (חסידי / ספרדי וכו') האם יצא ידי חובתו?

מש"כ בבשלח: הגר"א (אמרי נועם, דברי אליהו): יש לומר על דרך הרמז שכל הגאולות נרמזים בתיבת "אמחה". והכוונה "מחה" דהיינו כל המחיות יהיה ע״י א׳מ׳ח׳ה'. גאולת מצרים היה ע״י אהרן משה חור ה׳ ית״ש. גאולת בבל ג״כ ע״י "אמחה" אסתר מרדכי חרבונה ה׳ ית״ש. וכן גאולה העתידה תהיה ע״י "אמחה" אליהו משיח ח׳ נסיכים...

יצא לי להתפלל בבית כנסת ליטאי באחת מן הערים החרדיות ונדהמתי לגלות מנהג שלא הכרתי קודם לאחר המניין האחרון לתפילת מנחה של שבת חוזרים ומוציאים את ספר התורה וקוראים שוב עם ג' עולים לטובת אלו שאיחרו ולא הספיקו לשמוע הקריאה מקודם התברר לי שזה נוהג קבוע במקום האם יש סמך למנהג זה האם אתם מכירים מקומות...

הרמ"א בסי' רפב' ס"ג כתב וז"ל: "ואין איסור לקרות ע"ה נכבד, עשיר וגדול הדור לפני ת"ח, כי אין זה בזיון לת"ח רק כבוד לתורה שמתכבדת באנשים גדולים", וצ"ב הרי בסי' קלו' כתב השו"ע הסדר לעלות לתורה וז"ל: "בשבת ויו"ט ויום הכפורים, קורים אחר הלוי ת"ח הממונין על הציבור, ואחריהם ת"ח הראוים למנותם פרנסים על...

חידה יפה לחודש אדר מה המכנה המשותף בין ד' פרשיות לבין 4 כוסות ליל הסדר? (סוג של סימן לדבר) בהצלחה

מעשה שראיתי במנחה בש"ק בבעל קורא שהראה ללוי ולשלישי איפה הוא אוחז - באמצעות נגיעה בקלף. האם כשהוא ממשיך לקרוא בלי ליטול ידיו הוא יכול להוציא את הציבור יד"ח? או שיש כעין "כל מה דאמר רחמנא לא תעביד"?

מוזמנים להתמלא באהבה

מעשה שהיה היום, הבעל קורא קרא בפרשת בא בפסוק ג' שלח עמי ויעבדוני- שלח בשוא ופתח במקום בפתח ופתח, וכן בפסוק ז, שלח את האנשים. והסתפקתי האם יש בכאן שינוי משמעות, שלכאורה לשון שילוח הוא ולא לשון שליחות. צ"ע.