קטן

הנה המחבר בהלכות חנוכה סימן תרע''ה הביא יש אומרים אֲבָל אִם הִדְלִיקָהּ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, לֹא עָשָׂה כְּלוּם, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחָהּ גָּדוֹל; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר בְּקָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ, מֻתָּר. והקשו האחרונים שלגבי קריאת המגילה סתם המחבר כדעה ראשונה וז''ל בסימן תרפ''ט...

יש לעיין בסדר החלומות שחלם פרעה שחלם קודם על הפרות ואחר כך על השבלים ולכאו' לפי הפתרון צריך להיות קודם השבלים שמורה שיהיה תבואה ואחר כך כתוצאה מזה נעשו הפרות טובות מראה וכמו שכתב רש''י שקאי על בני אדם שבזמן שיש שובע הבריות נאות זה לזה וכן לגבי שני הרעב קודם נעשו שבלים צנומות וכתוצאה מזה נעשו...

מתי אפשר לסמוך על הדלקת קטן?

כתב השו"ע (תרעט) בערב שבת קודם מדליקין נר חנוכה ואח"כ נר שבת עיי"ש. א. וכתב המ"ב שאם הדליק נר שבת ולא קיבל שבת במחשבתו יכול להדליק אח"כ נר חנוכה, וזהו באיש המדליק אבל באשה המדלקת כיון שהמנהג שמסתמא מקבלת שבת בהדלקת הנר על כן לא תדליק שוב נר חנוכה אלא תאמר לאחר להדליק והוא יברך להדליק והיא תברך...

יל"ע לפמש"כ בשו"ע סי' תרע"ד ס"א "מדליקין נר חנכה מנר חנכה", מה הדין להדליק מנר חנוכה של גדול לנ"ח של קטן. ועוד יל"ע לפמש"כ הרמ"א שם דיש להחמיר, מה הדין להדליק מנר קטן לנר גדול.

גוי קטן שהוא בר דעת שדינו כגדול לפי החת''ס שהביא כן בשם שו''ת הרא''ש שגדלות בב''נ תלוי בדעת ולא בשנים, ונתגייר, האם חוזר להיות דינו כקטן, שהרי למעשה עכשיו בהיותו ישראל הוא פחות מבן י''ג לכאורה אכן כך צריך להיות, האם יש משהו מפורש בספרים בענין זה?

ידידי חברי הפורום ערב טוב זמן חורף מהנה. רציתי לכתוב רגשי ליבי מאנשים שאני מאוד מקבל מהם בפורום וממש כמו רבותי. הראשון שנהנה מכל ההודעות שלו הוא לא אחר מאשר מרן רבינו הרב @גרינפלד שממש מלמד אותי המון המון ידע עד שהשווער בשבת לא יודע מאיפה כ''כ הרבה חומר. ואחריו מורינו הרב @עוזי ומגני...

הגמ' אומרת לא ליקני איניש לולבא לינוקא וכו' כיוון שקטן קונה ואינו מקנה וקשה שיקנה לו למתנה לזמן (כד' הקה"ח המפורסמים) והכל יבא על מקומו בשלום. ומסתמא היא קושייא ידועה ואשמח לשמוע מה עונים ע"ז

יל"ע כידוע קטן קונה ואינו מקנה, לכך המקנה לולבו לקטן ביום הראש' שיצא בו, מצי הקטן לזכות בו וחשיב לכם, אך לא מצי אח"כ לזכות לאביו, וכל ימי החג משתמש בו אביו כשאול, אך, כיוון דמחמירים בירושלים את חומרות היום הרא', המקנה לולבו לבניו ובנותיו הקטנים (כפי שנוהגים לעשות רבים), לא לצאת בו בשאר הימים...

הגרי"ז (ערכין ב, ב) הסתפק בטעם הפטור לקטן שצריך לאמו, האם זה סתם שיעור בחינוך, או שזה מדין מצטער, שבלא אימו הוא מצטער. והקשה הפני מנחם (אוצר המכתבים ח"ג סי' תקט), שאם פטורו משום מצטער, יהא חייב בליל הראשון, לדעת הראשונים דבלילה הראשון אין פטור מצטער. ולפי מה ששמעתי מהגר"א גרבוז שליט"א שהרמ"א...

בשו"ע סימן תר"מ ס"ב פסק "קטן שאינו צריך לאמו שהוא כבן חמש כבן שש חייב בסוכה מדברי סופרים כדי לחנכו במצוות". וכתב שם המ"ב ס"ק ד' וז"ל: כל חד כפום חורפיה. ודעת כמה אחרונים דמבן חמש ולמעלה אם אביו הוא בעיר שאינו צריך אז כל כך לאמו מחוייב אביו לחנכו בסוכה אפילו אם איננו חריף ע"כ. עכ"פ משמע מדברי...

האם אפשר לחנך קטן בארבעת המינים פסולים? הספק שלי מכיון וסוף סוף הוא מתחנך במצווה ומה לי כשר או פסול?

האחרונים החמירו בסכוך קטן, כך נקט החזו"א הסטייפלער והגרשז"א, וכן הורה למעשה בשו”ת שבט הלוי (ח”א סי’ קסה) “ואשר שאל לענין קטן אם יכול לסכך לכתחילה, עיין תשובת אבני נזר (או”ח סי’ תנב) שנוטה להקל, ועי’ בביכורי יעקב (סי’ תרלה ס”ק ב) שנוטה להחמיר לכתחילה, ודעתי העניה נוטה להחמיר לכתחילה”. ונשאלה...

א. יש לעיין בקטן שהגיע לגיל חינוך ורוצה לישון בסוכה אבל אביו עוסק בלימודו ובכך מפריע לקטן, האם האב צריך להתפנות מהסוכה וללמוד במק"א או דילמא אין לחוש אף שהקטן מחמת כן ישן בבית דחיוב האב מהתורה גובר על חיוב הבן מדרבנן, ומאידך מכיון ומוטל על האב לחנכו, ושינה בסוכה חמור בעיקרו משינון בסוכה ממילא...

כתב הביאור הלכה (סימן תרנז ד"ה כדי) וז"ל: כדי לחנכו במצות - ופשוט דצריך שיהיו ד' מינין כשרין כמו בגדול ע"כ. (וכן הביא בסימן תרנח ס"ק כ"ח ובשעה"צ שם ס"ק לו). ודבריו מפורשים בריטב"א סוכה ג: שהוכיח מהגמ' גבי הילני המלכה דגם קטן העושה מצוה צריך שתהא כשרה בכל פרטיה כמו בגדול. ויל"ע מעניין חיוב קטן...

אותו מוכר ספרים שתיאר בפרדוקס כי הוא מרגיש את עצמו כמו תרח, אביו של אברהם אבינו, בשעתו. בכל רגע נתון הוא נשאל על ידי לקוחות החנות: "האם יש לך עבודה זרה קטן?" – "יש לך עבודה זרה גדולה"? – "יש לך עבודה זרה שוטנשטיין"? צריך להיזהר. ולהקדים יש לך מסכת עבודה זרה. מילה אחת שמבדילה בין משמעות...

בבעל הטורים: מראשית וכו' קטן היודע לדבר אביו מלמדו תורה. אפשר להוסיף מראשית כל פרי האדמה בגימטריא קטן יודע לדבר אביו מלמדו תורה ציוה (סוכה מב.).

רבים נוהגים לערוך סדר יום כפור קטן בערב ראש חודש אלול, גם במקומות שלא נהגו כן כל השנה. ובשם צדיקים הטעם לזה כי הארבעים יום שעלה משה רבינו בשנית לשמים הסתיימו ביום כיפור ואז נתרצה הקב"ה. נמצא שתחילת הריצוי היה בער"ח אלול. וכשחל ראש חודש בשבת מקדימים סדר זה ליום חמישי שלפניו. ובמטה אפרים מביא...

במ"ב הביא מחלוקת אחרונים (מהרש"ל ומאמר מרדכי) לגבי תספורת במוצאי ת"ב. האם בקטן אפשר להקל?

החזו"א (ב"ק סי' כ ס"ק כ) כתב לגבי נידון המדרש רבה והרמב"ם אם יש גזל הגר בקטן שגזל ונשבע לשקר - שלכאורה קשה שקטן אינו בר חיובא במצוות, ותירץ, דמיירי במופלא הסמוך לאיש, ולכן חייב לכפר על שבועתו לשקר, לתת לכהן השבת הגזל [ועיי"ש שלגבי האשם נסתפק]. ויש כאן חידוש גדול בדברי החזו"א, שלכאורה רק לגבי...