הגמ' אומרת לא ליקני איניש לולבא לינוקא וכו' כיוון שקטן קונה ואינו מקנה
וקשה שיקנה לו למתנה לזמן (כד' הקה"ח המפורסמים) והכל יבא על מקומו בשלום.
ומסתמא היא קושייא ידועה ואשמח לשמוע מה עונים ע"ז
יל"ע כידוע קטן קונה ואינו מקנה, לכך המקנה לולבו לקטן ביום הראש' שיצא בו, מצי הקטן לזכות בו וחשיב לכם, אך לא מצי אח"כ לזכות לאביו, וכל ימי החג משתמש בו אביו כשאול,
אך, כיוון דמחמירים בירושלים את חומרות היום הרא', המקנה לולבו לבניו ובנותיו הקטנים (כפי שנוהגים לעשות רבים), לא לצאת בו בשאר הימים...
הגרי"ז (ערכין ב, ב) הסתפק בטעם הפטור לקטן שצריך לאמו, האם זה סתם שיעור בחינוך, או שזה מדין מצטער, שבלא אימו הוא מצטער. והקשה הפני מנחם (אוצר המכתבים ח"ג סי' תקט), שאם פטורו משום מצטער, יהא חייב בליל הראשון, לדעת הראשונים דבלילה הראשון אין פטור מצטער.
ולפי מה ששמעתי מהגר"א גרבוז שליט"א שהרמ"א...
בשו"ע סימן תר"מ ס"ב פסק "קטן שאינו צריך לאמו שהוא כבן חמש כבן שש חייב בסוכה מדברי סופרים כדי לחנכו במצוות".
וכתב שם המ"ב ס"ק ד' וז"ל: כל חד כפום חורפיה. ודעת כמה אחרונים דמבן חמש ולמעלה אם אביו הוא בעיר שאינו צריך אז כל כך לאמו מחוייב אביו לחנכו בסוכה אפילו אם איננו חריף ע"כ.
עכ"פ משמע מדברי...
האחרונים החמירו בסכוך קטן, כך נקט החזו"א הסטייפלער והגרשז"א, וכן הורה למעשה בשו”ת שבט הלוי (ח”א סי’ קסה) “ואשר שאל לענין קטן אם יכול לסכך לכתחילה, עיין תשובת אבני נזר (או”ח סי’ תנב) שנוטה להקל, ועי’ בביכורי יעקב (סי’ תרלה ס”ק ב) שנוטה להחמיר לכתחילה, ודעתי העניה נוטה להחמיר לכתחילה”.
ונשאלה...
א. יש לעיין בקטן שהגיע לגיל חינוך ורוצה לישון בסוכה אבל אביו עוסק בלימודו ובכך מפריע לקטן, האם האב צריך להתפנות מהסוכה וללמוד במק"א או דילמא אין לחוש אף שהקטן מחמת כן ישן בבית דחיוב האב מהתורה גובר על חיוב הבן מדרבנן, ומאידך מכיון ומוטל על האב לחנכו, ושינה בסוכה חמור בעיקרו משינון בסוכה ממילא...
כתב הביאור הלכה (סימן תרנז ד"ה כדי) וז"ל: כדי לחנכו במצות - ופשוט דצריך שיהיו ד' מינין כשרין כמו בגדול ע"כ. (וכן הביא בסימן תרנח ס"ק כ"ח ובשעה"צ שם ס"ק לו).
ודבריו מפורשים בריטב"א סוכה ג: שהוכיח מהגמ' גבי הילני המלכה דגם קטן העושה מצוה צריך שתהא כשרה בכל פרטיה כמו בגדול.
ויל"ע מעניין חיוב קטן...
אותו מוכר ספרים שתיאר בפרדוקס כי הוא מרגיש את עצמו כמו תרח, אביו של אברהם אבינו, בשעתו.
בכל רגע נתון הוא נשאל על ידי לקוחות החנות: "האם יש לך עבודה זרה קטן?" – "יש לך עבודה זרה גדולה"? – "יש לך עבודה זרה שוטנשטיין"?
צריך להיזהר. ולהקדים יש לך מסכת עבודה זרה. מילה אחת שמבדילה בין משמעות...
רבים נוהגים לערוך סדר יום כפור קטן בערב ראש חודש אלול, גם במקומות שלא נהגו כן כל השנה.
ובשם צדיקים הטעם לזה כי הארבעים יום שעלה משה רבינו בשנית לשמים הסתיימו ביום כיפור ואז נתרצה הקב"ה.
נמצא שתחילת הריצוי היה בער"ח אלול.
וכשחל ראש חודש בשבת מקדימים סדר זה ליום חמישי שלפניו.
ובמטה אפרים מביא...
החזו"א (ב"ק סי' כ ס"ק כ) כתב לגבי נידון המדרש רבה והרמב"ם אם יש גזל הגר בקטן שגזל ונשבע לשקר - שלכאורה קשה שקטן אינו בר חיובא במצוות,
ותירץ, דמיירי במופלא הסמוך לאיש, ולכן חייב לכפר על שבועתו לשקר, לתת לכהן השבת הגזל [ועיי"ש שלגבי האשם נסתפק].
ויש כאן חידוש גדול בדברי החזו"א, שלכאורה רק לגבי...
בחיידר שלי היה מנהל מאוד קשוח,
כל עוד הוא מנהל, ניחא
אבל בשעות אחר הצהרים הוא היה רבה בכיתה שלי,
בשעה הכי קשה לילד, שש בערב, בנושא הכי משמים לילד בכיתה ז', חומש רש"י.
ושלא תחשבו לרגע שהוא הקל וויתר לנו על דבר מה, ילד שחלם או התעסק עם משהו חטף גערות קשות,
בקיצור מנהל של פעם, ברמ"ח ושס"ה.
היה לי...
בתוספות במגילה דף יט: מבואר דתרי דרבנן לא מוציא חד דרבנן ויל"ע בזה מדוע קטן לא מוציא גדול בקריאת מגילה משום דהוא תרי והוא חד והרי מה זה משנה מה שבשאר המצוות הקטן מחוייב מדרבנן והגדול מדאורייתא הרי למעשה במגלה שניהם מחוייבים מדרבנן ומדוע אין הקטן יכול להוציא את הגדול ידי חובתו?
קטן
בכל שנה להגיע התקופה בה זוכים מידי יום המצוות ספיה''ע מתעורר משתברים מחדש קולמוסים על אותו מעמדו של הקטן ובזה נערתי חוצני להביא דברים המתבררים עם העיון בדיני הקטן הרבים שיהיו ערוכים בפני הלומד ולאחר העיון בכל דין פרטי על פי גדריו הוא תעלה בע''ה דמותו של קטן והגדרתה הכללית.
הקטן אין בו דעת...
מעשה שהיה בימי רבינו הגאון הקדוש החידושי הרי"ם ז"ל בערב פסח עוד בעיר וורשא, בעת אפית המצה למצות מצוה, אירע שנער אחד שלא הגיע למצוות עשה ג"כ מצה, ואח"כ נתערבה בין המצות, ואמר החידושי הרי"ם ז"ל הלא נעשה עכשיו מורה הוראה חדש (הוא הרה"ג ר' זאנביל קלפפיש ז"ל) נשלח אצלו ונשאל דעתו, וכן עשו, והשיב שהיא...
סוכה מב:
יכול לאכול כזית צלי שוחטין עליו את הפסח, שנאמר איש לפי אכלו, רבי יהודה אומר עד שיכול לברר אכילה, כיצד נותנין לו צרור וזורקו אגוז ונוטלו.
ובתוס': יכול לאכול כזית צלי. יש שיכול לאכול כזית מבושל ואינו יכול לאכול כזית צלי, ומשערין בצלי לפי שדינו של פסח צלי.
הסתפקתי מי מחמיר ומי מיקל...