בדין דקא פסקת לחיותי
א. ב"ב כ"א ב' אמר רב הונא בר מבוי יכול לעכב על חברו לשים שם ריחים מפני שאומר לו קא פסקת לחיותי והקשתה הגמ' מדגים ותירצה שדגים שונה כיון דיהבי סיהרא והקשתה מחנוני שמחלק קליות ואגוזים ותירצה ששם יכול לומר כמו שאני מחלק תחלק גם אתה אבל פה קא פסקת לחיותי ולדינא דנה הגמ' האם בן...
ב"ה.
קיחה איקרי קניין
הקשו התוס' עמ"ש הגמ' דקיחה איקרי קניין דכתיב 'השדה אשר קנה אברהם' אי נמי 'בכסף יקנו' והרי 'קיחה' לא כתיב על השדה אלא רק על הכסף, ואיך למדנו שקיחה איקרי קניין ל'כי יקח איש..' שלקיחת האישה היא קניין.
ותירצו התוס' ש'אינו חושש'
ועמד ע"כ חידושי הרי"מ- ואינו מובן תירוץ התוס'...
ב"ה
הקניין בקידושין
כתב הרמב"ם בריש הל' אישות: "קודם מתן תורה הי' אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא לישא אותה מכניסה לתוך ביתו ובועלה בינו לבין עצמו ותהי' לו לאשה. כיון שנתנה תורה נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אשה יקנה אותה תחלה בפני עדים ואח"כ תהי' לו לאשה שנאמר כי יקח איש אשה ובא אלי'"...
קושיות הראשונים שמא יחפה על בת אחותו ויכולים ממזרים ליטהר
א.
איתא בגמ' בכמה מקומות דיש מקרים דאפקעינהו רבנן קידושין מאשה, בין בקידושי כסף ושטר ובין בקידושי ביאה (ובהגדרת העניין יש לייחד מאמר נפרד בס"ד), הלא הוא ביבמות צ: קי. כתובות ג. גיטין לג. ב"ב מח: .
והקשו הראשונים על סוגיא זו דאפקעינהו ב'...
בעניין דברים שבלב דלא הוו דברים
הגמ' קידושין דף מט' ע"ב וז"ל הגמ' ההוא גברא דזבין לנכסיה אדעתא למיסק לארץ ישראל, ובעידנא דזבין לא אמר ולא מידי אמר רבא הוי דברים שבלב ודברים שבלב אינם דברים
א. ומבואר בגמ' שיש דין של דברים שבלב שאינן דברים ויש לדון בגדר דין זה ומה נאמר בו ודנה הגמ' מה המקור של...
שלום רב
אשמח לדעת על ישיבות או כוללים הלומדים גיטין או קידושין בזמן קיץ הזה.
כמו כן מעוניין לדעת האם ישנן ישיבות הלומדות סוכה כעת, הוצאתי מהד' חדשה של בעה"מ ומלחמות על מסכתות הנ"ל ואשמח שהלומדים יהנו מהספרים.
תודה
במשנה בקידושין דף מ"ג: מבואר שנחלקו רבי יהודה ורבנן האם נערה המאורסה שמתגרשת מי מקבל את גיטה לדעת רבנן או היא או אביה ולדעת רבי יהודה רק אביה זכאי בקבלת גיטה ד"אין שתי ידיים זוכות כאחד" ויל"ע מה הסברא בזה שאין שתי ידיים זוכות כאחד ואם נבין את סברא זו כדי צרכה יל"ע מה הטעם של רבנן דפליגי על רבי...
יל"ד אי לאחר מתן תורה שצריך עדי קידושין, התקדשו בנ"י פעם נוספת, או"ד לא הוצרכו להתקדש שוב.
בבן יהוידע מגילה ז. כתב דלא התקדשו שוב. וכן נראה להוכיח מקרא דכתיב (דברים ה, כו) "שובו לכם לאהליכם", ולא כתיב דהוצרכו להתקדש שוב.