קין

קין הביא "מפרי האדמה מנחה לה'", ורש"י מבאר שהביא מן הגרוע, ולפי אחת האגדות הביא זרע פשתן. ויש לעיין, הרי במנחות עג: דעת רבי עקיבא שאין מקבלים מן הנכרים אלא עולה. אם כן, כיצד הביא קין קרבן מן הצומח? בפשטות אפשר לחלק בין קרבן של נכרי בבית המקדש לבין מה שבן נח מקריב בעצמו. אלא שזה גופא טעון...

בסנהדרין נח: מבואר שקין נשא את אחותו משום "עולם חסד יבנה". בהמשך הסוגיה אומרת הגמרא "כיון דאשתרי אשתרי". יש לעיין בגדר ההיתר. הרי הצורך היה כדי ליישב את העולם, בשעה שלא היתה לקין אשה אחרת שיוכל לשאת. האם הותר לו איסור אחות לגמרי, או רק כפי הצורך לקיום העולם? ונפק"מ, אילו לאחר שכבר נשא את אחותו...

רש"י על בראשית פרק ד פסוק כד כי שבעתים יוקם קין - קין שהרג מזיד נתלה לו עד ז' דורות אני שהרגתי שוגג לא כ"ש שיתלה לי שביעיות הרבה: שבעים ושבעה - לשון רבוי שביעיות אחז לו כך דרש רבי תנחומא. ומדרש בראשית רבה לא הרג למך כלום ונשיו פורשות ממנו משקיימו פריה ורביה לפי שנגזרה גזירה לכלות זרעו של קין...

ברש"י (ד, א) מבואר שלידת קין [והבל גם כן, שידוע לומר שהם היו תאומים. איני יודע כרגע מה המקור לזה] היתה קודם חטא עץ הדעת. ובזה מתעוררת הקושיא, האם קין והבל גם כן אכלו מעץ הדעת? אם לא, מדוע הם נענשו בגירוש מגן עדן ובמיתה? אם כן, מדוע לא הוענשו בפני עצמם כמו שאדם וחוה כל אחד נענש בעונש שונה?

כי אחי אביה הוא דהיינו בגלגול, כי יעקב היה הבל ולבן קין. אחי אביה בגימטריא הבל.

וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה בשפת אמת ליקוטים מקשה למה כתיב היתה לשון עבר. ואולי רמז מה שאי' בש"ך על התורה שרחל היתה תאומה יתירה של הבל שהיתה יפת תואר ולכן קין גנב אותה, ולבן היה קין ויעקב היה הבל, ועתה החזיר לו את הגניבה. היתה ר"ת היתה תאומה יתירה הבל. ושמה היה בלבירא כדאי'...

קין נהרג, הבל הרג מה המשותף בין שני צמדי מילים אלו?

ומחיתי את כל היקום במדרש רבה פרשה לב (סי' ה) אמרו, זה קין היה תלוי ברפיון ובא מבול ושטפו שנאמר "וימח את כל היקום". ובעלים לתרופה (תשפ"ד) הביאו שלעיל פרשה כב (סי' יב) נכתב ביתר ביאור[1], שהיקום הוא רמז ל"ויקם קין". ובהערה שם העירו, שמדרש זה הוא לפי הפירוש השני ברש"י (ד, כד) שלמך לא הרג את קין...

וַיִּקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים. הלך לזרע שת ורצה לקחת לו משם אשה, ולא רצו לקבלו וליתן לו, כי בני שת לא היו מתחתנים עם בני קין, כי קין וזרעו היו רצחנים וגזלנים ונגזר עליהם כליה, והיה למך גבור ושר, ועדה וצלה אחת נשואה לאב ואחת נשואה לבן, ורצה למך לקחתם בחזקה, ובא האב ופצע ללמך, וקם עליו למך...

כתב האור החיים, וז"ל, וחשב להורגו, וחש שתעל צחנתו ובאשו בפגעו בו, כי נצטווה על הרציחה (סנהדרין נו, ב), ונתיעץ עצות להורגו מבלי שלוח יד בו. והנה, זה האיש [-קין] איש אדמה היה יודע מוצאיה ומובאיה ובקי בחדריה, ואמרו ז"ל (קהלת רבה א, ד) כי הארץ יש לה איברים כאיברי אדם, עינים ידים ורגלים, פה וכו'...

מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ במדרש רבה זה אחד מג' בני אדם שבדקן הקב"ה ומצא קרון של מי רגלים, קין חזקיה ובלעם וכו'. ואפשר שלכן כולם נענשו ברגליהם דייקא, קין נענש בנע ונד תהיה בארץ שלא יהיה מנוח לרגליו, בלעם נענש ותלחץ את רגל בלעם, ולהבדיל חזקיה נענש דכתיב הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך...

וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת במדרש תנחומא (אות י) שבת נעל בפניו, דכתיב ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם, כשם שלימד שבת זכות על אדם הראשון כך לימד על קין. זה רמז למה שאי' בילקוט ראובני שיש נשמה יתירה מצד הבל ויש נשמה יתירה מצד קין.