ראוי

בהמשך לכמה אשכולות מרתקים בעניינים השייכים לכך, נראה דיש לדון לגופו של העניין הכללי, עד כמה בן תורה והנאות העולם הם דברים שהולכים ביחד? כבר נתקבע בעולם הישיבות דאין ביה"ז בלא טיול פחות או יותר, ויל"ע אם זו הדרך המסורה לנו בעבודת ה' (אין לי תשובה ברורה). מנהג לא חדש לאדמורים ואף רבנים לנפוש...

לכאו הוא קיבל מתנה שבני דודים שלו קיבלו את זה 'בחינם' ומעקרא באמת למה ה' לא תיקן את המצב שכל המשפחה תקבל הרי באמת הוא מזרע אהרון וצריך שיהיה כהן וזה מתנה שהיא רק להשוות אותו עם בני דודיו?

נראה שיש בזה וכל כיוצא בזה ענין לא ראוי כמו שאמרו בקידושין דף לב עמוד ב רבי שמעון בן אלעזר אומר: מנין לזקן שלא יטריח? ת"ל: זקן ויראת. איסי בן יהודה אומר: מפני שיבה תקום - אפילו כל שיבה במשמע. וכמובן שזה לא אומר שאין האב רשאי לבקש מבנו לעזור אלא שבפשטות זה צריך להיות רק בגבול ההגיון שאז הילד...

היכי דמי,דבר שביום אחד מותר לעשותו, ויום לאחר מכן ראוי לעשותו, יום לאחר מכן מצוה לעשותו, ויום לאחר מכן הוא איסור לעשותו. (מהגר"י זילברשטיין)

כתב הכף החיים (סימן תרעג יא) בשם הבן איש חי, ששמן שהוא מר ואינו בר אכילה מותר להדלקה. ולדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל (פניני חנוכה עמוד קמ) שמן זית שאינו ראוי לאכילה הרי הוא כשאר שמנים, כי כיון שאינו ראוי לאכילה אין לו חשיבות של שמן זית, אבל לענין חנוכה יש לו עדיפות על שאר שמנים, כי יש לו שם של שמן...

כתב השו"ע (תרעג ב') הדלקה עושה מצוה, לפיכך אם כבתה קודם שעבר זמנה אינו זקוק לה. וכתב המ"ב בשם האחרונים, דראוי לחזור ולהדליקה. ועי' במג"א שכתב בשם המהרש"ל דראוי לחזור ולהדליק דלא גרע מהמהדרין. ולכאורה קשה, דיעוין במ"ב (סי' תרעד סק"ב) שאף שמדליקין נר מנר מ"מ כבתה אם רוצה לחזור ולהדליק אסור מנר...

יביעו נא רבותי חברי הפורום שליט"א דעתם הק'. ישנה המחלוקת המפורסמת גבי הבכור שאינו נוטל בראוי כבמוחזק ד'מכירי כהונה' (שערי ישר ש''ה פ''ו, קוב''ש שעד. רש''י בגיטין ל' ע''א תוס' בכתובות קב וראה אחיעזר מב - גם) ממח' זו עולים דרכים שונים בהסברה מהו ה'ראוי'. האם מחלוקת זו תהיה גם בשא''ד בהם נאמרה...