בהמשך לכמה אשכולות מרתקים בעניינים השייכים לכך, נראה דיש לדון לגופו של העניין הכללי, עד כמה בן תורה והנאות העולם הם דברים שהולכים ביחד?
כבר נתקבע בעולם הישיבות דאין ביה"ז בלא טיול פחות או יותר, ויל"ע אם זו הדרך המסורה לנו בעבודת ה' (אין לי תשובה ברורה).
מנהג לא חדש לאדמורים ואף רבנים לנפוש ולהתווארר, האם זה אכן צריך להיות נחלת כלל בני התורה?
אמנם, כפי שהובא באשכול אחר, הרמב"ם כותב בשמונה פרקים (פרק ה'): "וכן מי שהתעוררה עליו מרה שחורה יסירה בשמיעת הנגונים, ובמיני זמר, ובטיול הגנות, ובבנינים הנאים, וחברת הצורות היפות וכיוצא בהם ממה שירחיב הנפש, ויסיר חולי המרה השחורה ממנו. והכונה בכל זה - שיבריא גופו. ותכלית הכונה בבריאות גופו - לקנות חכמה." אך ראוי לדייק, הרמב"ם מדבר במי שהתעוררה עליו "מרה שחורה" בדייקא, שהוא לכאורה דיכאון מוגדר, לא סתם מי שכל שני וחמישי רוצה קצת להתאוורר.
אולם בפירוש הרשב"ץ לאבות (מגן אבות, ב, יב) כתב בזה"ל: "וכשימצא גופו חלש מהלימוד ויצטרך לטייל מעט בשוקים וברחובות יכון בזה כדי להרחיב לבו לשוב לתלמודו". אך גם בזה, יש לעמוד על כוונת הרשב"ץ, אם הוא דווקא בחולשה פיזית של ממש - שבדרך כלל לא היא המניעה את בחורי הישיבות לטייל בביה"ז לכאורה.
מעניין הדבר שכאותו ביטוי של "שווקים ורחובות" נתבטא הרא"ש ביחס להגדרת תלמיד חכם, ככזה שאינו מטייל במקומות אלו (שו"ת הרא"ש כלל ט"ו סי' י'). אכן אפשר ולא נאמרו דבריו אלא ביחס לשגרה הרגילה, ולטיול סתמי שלא בא כהפסקה לתקופת לימוד, אך אינו ברור כלל.
ובפלא יועץ (ערך "טיול") כתב: "יש מקום פטור וקצת מצוה לטיל כגון אם הוא חולה מחולי המרה השחורה או שהוא עצב וליבו אטום ... יוכל לטייל מעט פעם ביובל... כדי שישכח עצבו... יוכל להבין ולהשכיל ולעבוד את בוראו... אולם באופן שמעשיו לשם שמים אז אולי ה' יחשוב לו למצוה כשלא יהיה שום נדנוד איסור ושום חסרון מצוה... מי שאינו דבק כ"כ בה' צורך הוא לו כפעם בפעם ליתן חלק ולעשות מעט רצון יצרו לכבוד יוצרו דוקא והוא דבר המסור ללב ואלוקים יחקור".
באופן חריף ביותר, נתבטא בעל ספר חסידים (רע"ח במהדו' מקיצי נרדמים): "ואפילו מצחוק לא יהנה הצדיק וביום שרבינו הקדוש היה שוחק בא שום פורענות לעולם ... ולכך טוב שלא ישחוק אדם ושלא יהנה משחוק ומשאר טיולים אבל מצוה לשמוח בהקב"ה שנאמר "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלקי" "בשמך יגילון כל היום"".
מה דעת הרבנים בעניין? כמו"כ אם יש מקורות נוספים או כיוונים אחרים בעניין, מוזמנים להעלות. בין הזמנים מוצלח! שפע שטייגען!
כבר נתקבע בעולם הישיבות דאין ביה"ז בלא טיול פחות או יותר, ויל"ע אם זו הדרך המסורה לנו בעבודת ה' (אין לי תשובה ברורה).
מנהג לא חדש לאדמורים ואף רבנים לנפוש ולהתווארר, האם זה אכן צריך להיות נחלת כלל בני התורה?
אמנם, כפי שהובא באשכול אחר, הרמב"ם כותב בשמונה פרקים (פרק ה'): "וכן מי שהתעוררה עליו מרה שחורה יסירה בשמיעת הנגונים, ובמיני זמר, ובטיול הגנות, ובבנינים הנאים, וחברת הצורות היפות וכיוצא בהם ממה שירחיב הנפש, ויסיר חולי המרה השחורה ממנו. והכונה בכל זה - שיבריא גופו. ותכלית הכונה בבריאות גופו - לקנות חכמה." אך ראוי לדייק, הרמב"ם מדבר במי שהתעוררה עליו "מרה שחורה" בדייקא, שהוא לכאורה דיכאון מוגדר, לא סתם מי שכל שני וחמישי רוצה קצת להתאוורר.
אולם בפירוש הרשב"ץ לאבות (מגן אבות, ב, יב) כתב בזה"ל: "וכשימצא גופו חלש מהלימוד ויצטרך לטייל מעט בשוקים וברחובות יכון בזה כדי להרחיב לבו לשוב לתלמודו". אך גם בזה, יש לעמוד על כוונת הרשב"ץ, אם הוא דווקא בחולשה פיזית של ממש - שבדרך כלל לא היא המניעה את בחורי הישיבות לטייל בביה"ז לכאורה.
מעניין הדבר שכאותו ביטוי של "שווקים ורחובות" נתבטא הרא"ש ביחס להגדרת תלמיד חכם, ככזה שאינו מטייל במקומות אלו (שו"ת הרא"ש כלל ט"ו סי' י'). אכן אפשר ולא נאמרו דבריו אלא ביחס לשגרה הרגילה, ולטיול סתמי שלא בא כהפסקה לתקופת לימוד, אך אינו ברור כלל.
ובפלא יועץ (ערך "טיול") כתב: "יש מקום פטור וקצת מצוה לטיל כגון אם הוא חולה מחולי המרה השחורה או שהוא עצב וליבו אטום ... יוכל לטייל מעט פעם ביובל... כדי שישכח עצבו... יוכל להבין ולהשכיל ולעבוד את בוראו... אולם באופן שמעשיו לשם שמים אז אולי ה' יחשוב לו למצוה כשלא יהיה שום נדנוד איסור ושום חסרון מצוה... מי שאינו דבק כ"כ בה' צורך הוא לו כפעם בפעם ליתן חלק ולעשות מעט רצון יצרו לכבוד יוצרו דוקא והוא דבר המסור ללב ואלוקים יחקור".
באופן חריף ביותר, נתבטא בעל ספר חסידים (רע"ח במהדו' מקיצי נרדמים): "ואפילו מצחוק לא יהנה הצדיק וביום שרבינו הקדוש היה שוחק בא שום פורענות לעולם ... ולכך טוב שלא ישחוק אדם ושלא יהנה משחוק ומשאר טיולים אבל מצוה לשמוח בהקב"ה שנאמר "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלקי" "בשמך יגילון כל היום"".
מה דעת הרבנים בעניין? כמו"כ אם יש מקורות נוספים או כיוונים אחרים בעניין, מוזמנים להעלות. בין הזמנים מוצלח! שפע שטייגען!