רבי חיים קנייבסקי

בנוסח הנאמר בתפילת מוסף של הימים הנוראים: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רע הגזרה, הלשון "מעבירין" אומרת דרשני: מדוע לא נאמר "מבטלים" או "מקרעים" את רע הגזרה? רבי חיים קנייבסקי זצ"ל ביאר את העניין על פי דברי המכילתא בפרשת משפטים: "גויים אין להם פדיון, ישראל יש להם פדיון, שנאמר: 'נתתי כפרך...

אל מעונו של רבי חיים קנייבסקי זצ"ל, נכנסה דמות בלתי שגרתית. פרופסור בכיר ובעל שם עולמי, יהודי בגיל גבורות, שהגיע לכאן בעצת מקורבו לשאול עצה וברכה מגדול הדור. כשנכנס פנימה, פתח את סגור לבו: 'כבוד הרב, אני פרופסור בכיר ובעל שם, אני מרצה בפני סטודנטים ובקי גדול בתחום עיסוקי. אני חד תפיסה, מהיר...

ביום שושן פורים חשך העולם בהסתלקותו של מרן רבי חיים קניבסקי זיע"א כאן נביא עובדות הנהגות ומדרכיו של האי קדוש נשגב אשר היה לפלא בהתמדתו בשליטתו המופלאה בכל חלקי התורה, איש המופת שהאיר לעולם כולו בתורתו קדושתו והנהגותיו.

ושמעתי ב' סיפורים נפלאים שמעידים על בקיאותו המופלגת של ר' חיים בספרי החסידות. א. שאלוהו ביציאתו מאולם ווגשל מחתונת קרובו, היכן המקור לאמרה "אין דבר העומד בפני הרצון". וירד מדריגה ואמר "בבבלי לא". וירד עוד מדריגה ואמר "בירושלמי גם לא". וכן בכל מדריגה ומדריגה. כשהגיע למטה אמר שהמקור הוא בהקדמת...

כשפרסמתי את הדברים, מישהו אימת את הסיפור. וכך כתב: סיפור זה שמעתיו לפני כ-3 שנים מפי בעל המעשה, הרב יהושע הרטמן, מהדיר ספרי המהר"ל. עיקר מלאכתו היא למצוא מקורות בחז"ל לדברי מהר"ל (שכידוע לא ציין מקורותיו), ולשם כך פנה לר' חיים. הוא סיפר שר' חיים ממש עבר על כל התורה בפחות מדקה, ולחש לעצמו: בבלי...

סיפר לי ידיד של הרב גרליץ מתלמידיו המובהקים של מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל כמה סיפורים מעניינים [חלקם אולי כבר התפרסמו] א. יהודי שאל את ר' חיים לגבי מחבר מדורות קודמים שיצאו לגביו רינונים שהיה מן המשכילים (ר' שלמה בובר סבו של מרטין בובר הנודע) ור' חיים השיבו, לא ייתכן הרי החפץ חיים מזכירו במשנה...

תלמיד חכם מרביץ תורה הגיע להתייעץ עם מרן שר התורה רבי חיים קניבסקי זצ"ל. כשיצא ביקש את ברכתו, ונענה בנוסח הברכה הידועה – 'בו"ה', שהוא ראשי תיבות של 'ברכה והצלחה'. חייך התלמיד חכם וביקש לשאול על זה קושיא מהלכות ספירת העומר. שהנה נפסק להלכה (ביאור הלכה סימן תפ"ט ס"א) שאם אחד יספור בראשי תיבות...

הנה בספר מעשה איש מסופר שפעם הגרח"ק בהיותו ילד התלווה לחזו"א בדרכו, לגרח"ק היתה סוכריה בפיו, והיו יוצאים ובאים מבנין לבנין. החזו"א אמר לגרח"ק בכל פעם יצאו או נכנסו לבנין, שיוציא הסוכריה מפיו ויברך עליה שהכל. ושאלתי, למה אין דינם כהולכי דרכים. ואולי אפ"ל: שדין הולכי דרכים לא נאמר אלא בקביעות...