רבי

רבי מאיר לייב פרייא (ה'תרל"ח - כ"ו בסיוון ה'תש"ד) היה רב העיר שוראני בסלובקיה (עד שנת תרע"ח בהונגריה), מייסד וראש ישיבת שוראן ומחבר ספר שבט מישור. נולד בשנת תרל"ח בסרדהאלי לרבי יצחק צבי פרייא ולבתיה רויזא בתו של רבי אברהם שמואל בנימין סופר (הכתב סופר), בשנות הבחרות למד בברזובה אצל רבי מרדכי...

הרב אברהם יצחק גרשונוביץ (? - כ"ו בסיוון תשי"ד) היה רבה של ז'אבינקה שבמחוז בריסק, ולאחר מכן ראש ישיבת תפארת ציון בבני ברק. נולד באולשאן שבפלך וילנה בקיסרות הרוסית (כיום בלארוס) למשפחת רבנים; אביו הרב שמואל דוד, היה דור שמונה עשרה שישב על כס ההוראה. בעודו נער אמו נפטרה, ואביו נרצח. הוא גדל בבית...

הרב אברהם שטרן (ניסן ה'תרמ"ד – כ"ו בסיון ה'תש"ד) היה מורה הוראה הונגרי ומחבר פורה שנספה בשואה. מחבר "גפי אש" על ששה סדרי משנה, וספרים נוספים. נולד בכפר קטן ליד פאפא לפראדל ולרב יצחק אריה שטרן. בילדותו למד מפי אביו ואחר כך אצל הרב יוסף הופמן מפאפא שסמך אותו לרבנות. בשנת ה'תרנ"ז, נכנס ללמוד...

יש למישהו שיעורים כתובים או שמע של רבי מנדל אטיק זצ"ל או כל דבר אחר מחידושי תורתו

רבי חיים סופר (ג' בתשרי ה'תקפ"ב - כ"ה בסיוון ה'תרמ"ו) היה רב ופוסק בהונגריה. שימש ברבנות במספר קהילות בהן קהילות מונקאץ' ופשׁט. היה מראשי הדוגלים בקו שדרש הפרדה בין הקהילות האורתודוקסיות לשאינן כאלה בעת הקרע ביהדות הונגריה. נולד בפרשבורג שבהונגריה (כיום ברטיסלאבה, בירת סלובקיה), לרבי מרדכי...

רבי נפתלי צבי שמרלר (ר' הערשאלע; ז' בניסן תרמ"ח - כ"ה בסיוון תש"ח) היה ראש ישיבה חסידי בגליציה ובירושלים. נולד לרב אפרים מרדכי וחנה אסתר. סבו מצד אביו היה רבי מרדכי, האדמו"ר ממיקולייב משושלת פרמישלאן (אביו נולד לאחר פטירתו ונקרא על שם אביו). אמו הייתה בתו של הרב מאיר חיים אוירבך רבה של...

רבי מסעוד הכהן אלחדד (לעיתים בראשי תיבות רמה"ח) (ה'תק"פ - כ"ד בסיוון ה'תרפ"ז) היה רב, פרשן התלמוד ומקובל. מראשוני היישוב הירושלמי וראש ישיבת המקובלים בית אל במשך כ-24 שנים בראשית המאה ה-20. נולד במרוקו לרבי דוד ומרת חנה אלחדאד[1]. האזור בו נולד אינו ידוע, אך יש משערים שנולד בדרום המדינה בסביבות...

רבי דב צבי קרלנשטיין (בערך ה'תרי"ז - כ"ג סיוון ה'תר"צ) היה רב הכפר מאלקין. בסוף ימיו כיהן כדיין בבד"צ העדה החרדית. נולד בלומזה לרבי עזריאל זליג ולפעשע. בנערותו למד תקופה קצרה בישיבת סלבודקה, ומשם עבר ללמוד בקיבוץ הפרושים באיישישוק. משך זמן שהה בוילנה שם הוסמך לרבנות בידי רבי שלמה הכהן, והיה גם...

הרב יהושע הלר (ה'תקע"ד – כ"ג בסיוון ה'תר"ם) היה רב ליטאי ודרשן ברוח תנועת המוסר, מתלמידיו הראשונים של מייסד התנועה, רבי ישראל מסלנט. שימש כמגיד מישרים (דרשן) בגרודנא ובווילנה ורבן של הערים פלאנגה וטלז. נודע בספריו "חוסן יהושע" ו"דברי יהושע" וחיבורים נוספים.

הרב חיים משה אמריליו (או: אמארילייו) (נולד בסלוניקי בשנת ה'תנ"ו, ונפטר בכ"ג בסיוון ה'תק"ח), היה פוסק הלכה, פרשן הרמב"ם ומחבר הספרים דבר משה, הלכה למשה, ויד משה. נולד בסלוניקי בשנת תנ"ו לרבי שלמה אמריליו, רבה של סלוניקי ומחבר ספרים כרם שלמה ופני שלמה. למד אצל אביו ואצל רבי יוסף דוד, בעל שו"ת בית...

הרב דוד דייטש (י"ז בחשוון ה'תקט"ז – כ"ב בסיון ה'תקצ"א) היה ראש ישיבה ורב אורתודוקסי בימניץ, פראונקירכן, סרדעהלי ונובומסטא ('עיר חדש'). נולד בעיירה ניטרה בהונגריה לרבי מנחם מנדל דייטש שכיהן כדיין בעיר. סבו היה רבי מרדכי דייטש, רבה של פריישטאט ומחבר הספר "מור דרור" על הש"ס, מצאצאי רבי יהודה...

הגה"צ רבי יצחק שלמה בהג"ר אברהם אונגר, אב"ד קהל חוג חתם סופר בבני ברק. בעל 'תורת איש'. נפטר בשנת תשס"ד מגדולי חסידי בעלזא. כהן כרב בשכונת דיר יאסין (לימים 'גבעת שאול'), ואחר כך עלה בברכתם של כ"ק מרן מהר"א מבעלזא זי"ע והג"ר עקיבא סופר מפרעשבורג זצ"ל לכהן פאר כרב ומנהיג קהלת חוג חתם סופר בבני...

רבי אלעזר הלוי איש הורוויץ (ה'תקס"ד - כ"א בסיוון ה'תרכ"ח), רב ופוסק אוסטרי. נולד ב-1803 בבוואריה לרבי דוד יהושע השל הורוויץ (שהוא בנו של רבי צבי הירש הורוביץ (פרנקפורט) בעל "מחנה לוי" (בנו של רבי פנחס הורוביץ) וחתנו של רבי אלעזר קאליר). ב-1821, בגיל 18, שלחו אביו לפרשבורג ללמוד בישיבתו של רבי...

רבי דָּוִד מְנַחֵם מאָנִישׁ בַּאבַ"ד (ה'תרכ"ה בערך – כ"א בסיוון ה'תרצ"ז) היה רב וראש ישיבה חסידי גליציאני. רבה של טרנופול, ומגדולי הפוסקים בגליציה בין מלחמות העולם. נודע בספר השו"ת שלו, חבצלת השרון. נולד בסטריסוב לגיטל ולרב המקומי רבי יהושע השל באב"ד, נכד למשפחת הרבנים באב"ד וצאצא למשפחת הרבי...

רבי אריה לייבוש הלוי איש הורוויץ (ט"ו באב ה'תר"ז – כ"א בסיון ה'תרס"ט) היה רב ואב"ד של קהילת סטאניסלב, ומחבר שו"ת "הרי בשמים". נולד בט"ו באב, ה'תר"ז, לרבי יצחק הלוי איש הורוויץ, שהיה אב"ד בשלוש קהילות: אוטיניה, זורובנה, וסטאניסלב, ומחבר שו"ת "תולדות יצחק" וספר "מאה שערים" על סוגיות התלמוד. נקרא...

הרב שמעון סופר (כ"ח באייר ה'תר"י - כ"א בסיוון ה'תש"ד) היה נכדו של החתם סופר, שימש כרב וראש ישיבה, ממנהיגי יהדות הונגריה במאה ה-20. נספה בשואה עם בני קהילתו ומשפחתו. נולד לרב אברהם שמואל בנימין סופר (ה"כתב סופר") בעיר פרשבורג. בשנת תר"ל התחתן עם אסתר פריד מקהילת קליינווארדיין בהונגריה...

רבי שלמה שפירא בעל ה"שם שלמה", (א' בטבת ה'תקצ"ב - כ"א בסיון ה'תרנ"ג) היה האדמו"ר הראשון ממונקאטש. נולד לרבי אלעזר שפירא מלנצהוט ולטויבא חוה. נשא את חיה פרומה, בתו של רבי יקותיאל שמואל שמעלקא מסאסוב. לאחר נישואיו עבר לסטריזוב שבגליציה, עיר בה שימש אביו ברבנות. וכאשר הציעו לאביו בתרי"ז את כהונת...

הרה"ק רבי אהרן משה בהרה"ק ר' ישכר בערטשע לייפער מגרוסווארדיין. בעל 'ויקהל משה'. נפטר בשנת תש"ד דודו ורבו הרה"ק רבי מאיר מקרעטשניף זצ"ל העיד עליו שאינו מסיח דעתו מדבקות הבורא רגע אחד ביום. לאזנו הגיעה השמועה על בעל עברה אחד שמתגאה ואומר שאף רבי לא היה בכחו לעוררו בתשובה, הזמינו אליו ונטל כנורו...

הרה"ק רבי אברהם בהרה"ק ר' צבי הירש לנדמן, אב"ד שפיטיווקא. נפטר בשנת תרפ"ד שמש כאדמו"ר ואב"ד שפיטיווקא על מקום חותנו הרה"ק רבי יהודה מאיר שפירא משפיטיווקא זצ"ל. בנו בהספדו עליו העיד שלא עבר עליו חצות לילה בשינה. כ"ק מרן מהר"י מבעלזא זי"ע החשיבו מאד וכבדו לסדר קדושין אצל אחד מילדיו.

הגאון רבי שמואל ב"ר משה סופר מפראנקפורט. אביו של רבנו משה סופר ה'חתם סופר' זצ"ל. נפטר בשנת תקל"ט באר הפסוק שכתוב אצל ישמעאל 'גרש את האמה הזאת', דבגמרא איתא שלא יעביר אדם הנחלה מירשת הבן שהוא מן התורה, אפלו מבנו הרע לבנו הטוב, שאפשר שיצאו ממנו בנים מהגנים, ולכן וירע בעיני אברהם לגרש את ישמעאל...