'הואיל משה' תולדות חייו של הרמב"ם כולל דרכו ופסיקותיו (כ' טבת)
רבינו משה בר מימון - הרמב"ם: [ד"א תתצ"ה - ד'תתקס"ה]
תקצר היריעה ויכלה הדיו בסקירת מסכת חייו המלאה של 'פאר הדור' זה, ענק שבענקיים, גדול בגדולים, מגדולי הפוסקים בדורות כולם, ומעמודי ההוראה שעל פיהם יישק כל דבר, רק ה'כיסא' יגדל מהם...
וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר.
במדרש (חומש תורה שלמה בשם ילקוט כת"י קורדיסטאן): לקח מטה הברזל ורכב עליה על הבאר, פחד שיאמרו המכשפים משה במקום פלוני, קרא פרעה לאצטגניניו פתחו וראו היכן משה ברח, אמרו על גשר של ברזל, והוא אינו לא בשמים ולא בארץ, וכך היה כשאמרו, מיד שתק פרעה וכעס.
[ופלא שגם על הרמב"ם...
אם בזמנינו שדים אינם קימים הרי שכמה מהנהגות שכתבו חז"ל מחמת השדים ונפסקו בשו"ע השתנה דינם. וזה חידוש!
למשל:
שלשה דברים אין נכנסים לחורבה, מפני חשד, מפני המפולת ומפני המזיקין'. (ברכות ג'.).
פת שחרית מצלת מן החמה ומן הצנה ומן המזיקין (ב"מ ק"ז:).
ליל פסח הוא ליל שמורים (יבמות י"ב) ליל המשומר ובא...
ישנה מח' הרמב"ם והרמב"ן שלפי הרמב"ם אין לאו דלא יוכל לבכר ולרמב"ן יש, בספרי כתוב שמפסוק זה לומדים שאם ביכר לא עשה כלום, הרמב"ן מבאר שלומדים מהמילה 'יוכל' שהיא מיותרת,
המלבי"ם מקשה שהרי אמר רבא כל מילי דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני וא"כ כיוון שכבר יש לאו אז למה צריך פסוק ללמד שלא עשה כלום...
יש בידינו מסורת מופלאה קבלתיה מאבי מסבי מאביו מסבו זצ"ל וכך מראשית גלותינו מירושלים, שיש בפסוקי נבואת בלעם פסוק שבו רמז לחזרת הנבואה לישראל, כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵ-ל, יש בו סוד, שמאותו הזמן יש למנות כמו מששת ימי בראשית עד אותו זמן ותחזור הנבואה לישראל ויאמרו להם...
מדוע הרמב"ם השמיט את ההלכות הקשורות לעין הרע (בבא מציעא קז. "אסור לאדם שיעמוד על שדה חבירו וכו". ובגזילה ואבידה פי"ג הי"א השמיט את הטעם "עינא" שמובא בבבא מציעא ל.).
דורות על דורות עם ישראל מתחנך על ברכו של הנשר הגדול גדול הפובקים ספרים רבים נתחברו על ספריו מהם עמוקים מאוד אך דא עקא בעוד שספרים שנכתבו עליו אני רואה בעיני את עמוקתם עומק לפנים מעומק דווקא ברמב"ם עצמו אני מסתכל ורואה פסקי הלכות יבשים ושאלתי בידי האם אני יוכל לראות מה שראו גדולי ישראל בספרו שראו...
היום, לאחר כ''כ הרבה מחזורים של לימוד רמב''ם, סרה ההתנגדות לגמרי ואפשר לשמוע זה מגדולי רה''י שליט''א, בפשטות בגלל שרואים את הבהירות שזה מכניס ללומדים, שבכל סוגיא 'הם בעניינים' תופסים ממש בכל התורה כולה עי''ז.
[יצויין שכבר בזמנו, היו רבים מגדו''י זצ''ל שהביעו את שותפותם בהשתתפות בסיום ולימוד]...
א. (ריש פרק כיצד הרגל) הנה בגדר צרורות, מתי נחשב צרורות ומתי לא, נחלקו הראשונים אי תלוי במחובר לגופו או דתלוי אי הולך ומזיק מכח פעולתו ממש, (עיין בהרא"ש שכתב (בסי' א') וז"ל אבל אם דבר המזיק אין מחובר לגוף הבהמה בשעה שמזיק הוא הנקרא צרורות עכ"ל עיי"ש, ועיין בתוס' רבינו פרץ (במתני') דמבואר בדבריו...
הרמב''ם בהלכות תשובה פ''ג ה''ז מונה חמשה שנקראין מינים ואחד מהן האומר שיש שם רבון אחד אבל שהוא גוף ובעל תמונה.
משיג עליו הראב"ד וכותב: א''א ולמה קרא לזה מין וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו במקראות ויותר ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות.
ונפשי בשאלתי.
א. האם דברי אגדות...
כתב הרמ"ה בפירושו לסנהדרין (ס ב)
הזורק אבן למרקוליס, שלש אבנים יש בעיר ששמה מכה זו בצד זו ואחת על גביהן ונקראין מרקוליס, ועבודתה בזריקת אבנים, ואע"פ שאין עבודתה בזריקה גרידתא עד שיגלח את ראשו ואת זקנו ויזרוק בין שוקיו לאחוריו...
ומהמכלול
החג' (حجّ – עלייה לרגל) הוא העלייה לרגל אשר מתרחשת...