כתב הרמב"ם בהל' מאכלות אסורות פרק ח' הלכה י"א וז"ל: עשר חניות תשע מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת נבלות ולקח בשר מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח הרי זה אסור שכל קבוע כמחצה על מחצה דמי. אבל בשר הנמצא משלך בשוק הלך אחר הרב דכל דפריש מרבא פריש. אם היו רב המוכרים עכו"ם אסור. ואם היו רב המוכרים ישראל...
כתב הרמב"ם הל' מגילה וחנוכה פרק ד' הל' י"ג וז"ל הרי שאין לו אלא פרוטה אחת, ולפניו קדוש היום והדלקת נר חנכה, מקדים שמן להדליק נר חנכה על היין לקדוש היום, הואיל ושניהם מדברי סופרים מוטב להקדים נר חנכה שיש בו זכרון הנס. ולפי"ז נראה שהרמב"ם הכריע שהדלקת נר חנוכה משום שיש בו זכרון הנס, גובר על הקידוש...
התקשיתי בעניין,
לשמש יש ב' מהלכים, מהלך האמצעי ומהלך האמיתי, האמצעי כפי שנראה אלינו, והאמיתי היכן שהשמש נמצאת על גלגל המזלות, והמיקום של השמש במהלך האמיתי משתנה בין תקופות השנה, וקשה לי שלכאו' זה אמור להיות ההפך, שהרי גלגל השמש כדור הארץ הוא לא מרכזו, אלא גלגל השמש נוטה קצת מכדור הארץ, משא"כ...
אפשר לומר שזה לא רק בא משיכלו אלא גם מאורח חייו. הרמב"ם מאד אחז ממידת הסתפקות וניתוק הגשם מהרוח, ורואים כן בכמה וכמה מקומות כשמדבר על חסידים, וכו'. וראה עוד בסו"ס קמג בשו"ת פאה"ד
אריסטו כנודע היה חי בצמצום מופלג כיוון שמאס בחיי העולם והקדיש את כל כולו לדעת (כמובא ב'מאירת עיניים'), ומשכך היה מקום...
ידוע ומפורסם לכל דברי הרמב״ם בריש הלכות חמץ ומצה אינו לוקה משום לא יראה ולא ימצא אלא א"כ קנה חמץ בפסח או חימצו כדי שיעשה בו מעשה. אבל אם היה לו חמץ קודם הפסח ובא הפסח ולא ביערו אלא הניחו ברשותו אף על פי שעבר על שני לאוין אינו לוקה מן התורה מפני שלא עשה בו מעשה. ומכין אותו מכת מרדות עכ״ל
ויש...
ידועה דעת הרמב"ם במורה ח"א פרקים נ - ס, כי אין לייחס לבורא יתברך שום תואר חיובי (כגון חכם, גיבור וכדו'), אלא רק בדרך של "תארי השלילה" – דהיינו שאינו בעל חסרון.
אולם, כפי שכבר העירו רבים, גישה זו מעוררת קושי רב; האם בדרך זו אין אנו נותרים ללא כל אחיזה והשגה כלל בשי"ת?
וכשמעמיקים בדברי הרמב"ם...
לשון הרמב"ם פ"ו מיו"ט הי"ז: שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים טובים כולם אסורים בהספד ותענית. וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני בניו וכל הנלוים עליו שנאמר ושמחת בחגך וגו'. אף על פי שהשמחה האמורה כאן היא קרבן שלמים כמו שאנו מבארין בהלכות חגיגה יש בכלל אותה שמחה לשמוח הוא...
כן הוא בתוספתא ירו' ובגי' הנכונה ברמב"ם ספ"ז ממע"ש (לפי הראב"ד והכס"מ),
וצ"ב מה יש יוצא דופן הכא בשונה מכל העבירות שלא שמענו כזו הגדרה.
ועוד קצת צ"ב מה זה לשון יצעק לשמים
שהיא בד"כ על תפילה (שאין לה זיקה השתא להכא), ולא על תשובה.
'הואיל משה' תולדות חייו של הרמב"ם כולל דרכו ופסיקותיו (כ' טבת)
רבינו משה בר מימון - הרמב"ם: [ד"א תתצ"ה - ד'תתקס"ה]
תקצר היריעה ויכלה הדיו בסקירת מסכת חייו המלאה של 'פאר הדור' זה, ענק שבענקיים, גדול בגדולים, מגדולי הפוסקים בדורות כולם, ומעמודי ההוראה שעל פיהם יישק כל דבר, רק ה'כיסא' יגדל מהם...
וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר.
במדרש (חומש תורה שלמה בשם ילקוט כת"י קורדיסטאן): לקח מטה הברזל ורכב עליה על הבאר, פחד שיאמרו המכשפים משה במקום פלוני, קרא פרעה לאצטגניניו פתחו וראו היכן משה ברח, אמרו על גשר של ברזל, והוא אינו לא בשמים ולא בארץ, וכך היה כשאמרו, מיד שתק פרעה וכעס.
[ופלא שגם על הרמב"ם...
אם בזמנינו שדים אינם קימים הרי שכמה מהנהגות שכתבו חז"ל מחמת השדים ונפסקו בשו"ע השתנה דינם. וזה חידוש!
למשל:
שלשה דברים אין נכנסים לחורבה, מפני חשד, מפני המפולת ומפני המזיקין'. (ברכות ג'.).
פת שחרית מצלת מן החמה ומן הצנה ומן המזיקין (ב"מ ק"ז:).
ליל פסח הוא ליל שמורים (יבמות י"ב) ליל המשומר ובא...
ישנה מח' הרמב"ם והרמב"ן שלפי הרמב"ם אין לאו דלא יוכל לבכר ולרמב"ן יש, בספרי כתוב שמפסוק זה לומדים שאם ביכר לא עשה כלום, הרמב"ן מבאר שלומדים מהמילה 'יוכל' שהיא מיותרת,
המלבי"ם מקשה שהרי אמר רבא כל מילי דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני וא"כ כיוון שכבר יש לאו אז למה צריך פסוק ללמד שלא עשה כלום...
יש בידינו מסורת מופלאה קבלתיה מאבי מסבי מאביו מסבו זצ"ל וכך מראשית גלותינו מירושלים, שיש בפסוקי נבואת בלעם פסוק שבו רמז לחזרת הנבואה לישראל, כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵ-ל, יש בו סוד, שמאותו הזמן יש למנות כמו מששת ימי בראשית עד אותו זמן ותחזור הנבואה לישראל ויאמרו להם...
מדוע הרמב"ם השמיט את ההלכות הקשורות לעין הרע (בבא מציעא קז. "אסור לאדם שיעמוד על שדה חבירו וכו". ובגזילה ואבידה פי"ג הי"א השמיט את הטעם "עינא" שמובא בבבא מציעא ל.).