סדרת מאמרים

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ז' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת ערבית בשבת ויום טוב – חלק ראשון' בנוסח ספרד, וכן בנוסח עדות המזרח, נוהגים לומר בשבת אחר ברכת השכיבנו את פסוקי "ושמרו". וביום טוב נוהגים לומר את הפסוק "אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם", או את הפסוק "וידבר משה את מועדי...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ו' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת שחרית – חלק שני' במאמר הקודם נתבאר הובא מהבית יוסף שעל פי הזוהר אין להפסיק באמן בין גאולה לתפילה. אמנם הלבוש (סימן קי"א סעיף א') מביא את הזוהר, ואחר כך כותב שעל פי הסוד כן צריך לענות אמן – וכך סבירא ליה להלכה למעשה. וז"ל: עד...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ה' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת שחרית – חלק ראשון' כתב רש"י בברכות דף מה: וז"ל: היינו שרש"י אומר שיש לענות אמן אחר ברכת גאל ישראל שבשחרית. וכן כתב הרבינו יונה על הרי"ף במסכת ברכות (דף ל"ג: מדפי הרי"ף) וז"ל: ולכאורה צריך עיון, שהרי זה הפסק בין גאולה לתפילה...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ד' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת ערבית בחול' הגמ' בברכות דף ד: אחר שהיא מביאה את דברי ר' יוחנן שצריך לסמוך גאולה לתפילה, שואלת וז"ל: היינו, שמצאנו ב' הפסקים בין הגאולה לתפילה בערבית – ברכת השכיבנו ופסוק 'ה' שפתי תפתח'. והגמ' עונה, שזה נחשב כגאולה אריכתא. וזה...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ג' 'האם גם ביום טוב אין צריך לסמוך' כתוב בספר מנהגי המהרי"ל במנהגי ראש השנה אות ב' וז"ל: השואל שאל, שלכאורה כפי שנתבאר במאמר הקודם שבשבת יש סוברים שכיוון שאינו יום צרה אין צריך לסמוך גאולה לתפילה, אם כן גם יום טוב אינו יום צרה ולכאורה אין צורך לסמוך גאולה...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ב' 'האם גם בשבת צריך לסמוך' האור זרוע בהלכות קריאת שמע סימן י"ד כתב וז"ל: היינו שכיוון שהירושלמי כתב שנלמד דין זה מתהילים כמו שהבאנו בחלק הקודם מדברי רש"י בברכות וז"ל: ומכיוון שהלימוד הוא מיענך ביום צרה, ושבת אינה יום צרה – לכן אמר רבינו תם שבשבת אין לחוש לסמוך...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק א' 'מקור הדין וטעמו' במאמרים הבאים נעסוק בדין סמיכת גאולה לתפילה, מקורה, טעמיה, ובמה כן מותר להפסיק ביניהם. מקור הדין הוא מהגמ' בברכות דף ד: וז"ל: ר' יוחנן פליג על ריב"ל שם שס"ל שקריאת שמע היא אחר שמונה עשרה, אבל להלכה אנו סוברים כר' יוחנן. וברש"י שם: היינו...

מסורה הגדולה תחילת דברים מונה עשרה דברים נקראים ולא נכתבים בתוספת הערות "בן למסורה" מנאי הצעיר באלפי ישראל @געגועים י' מלין דקריין ולא כתבן, וסימנך: בְּנֵי, ועתה תנו את האנשים תנינא דפסוק. פְּרָת, ויך דוד את הדדעזר דשמואל. אִישׁ, ועצת אחיתפל אשר יעץ. כֵּן, ויאמר לו יואב לא איש. בָּנָיו, ויהי...

מסורה במלכים ובנחמיה ה' פסוקים אית בהון ה' מלין מן ב' ב' אתין מונה חמשה פסוקים שבהם חמשה מילים שכל אחת מהן שתי אותיות בתוספת הערות "בן למסורה" מנאי הצעיר באלפי ישראל @געגועים במסורה במלכים: ה' פסוקים אית בהון ה' מלין מן ב' ב' אתין, וסימנך: וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת (בראשית ה...

מסורה גדולה בדברי הימים ט"ו מלין דכתיבין חדא מלה, וקריין תרין מלין מונה ט"ו מילים שהכתיב שלהם מילה אחת והקרי שתי מילים בתוספת הערות "בן למסורה" מנאי הצעיר באלפי ישראל @געגועים נָחַר מַפֻּחַ (מֵאֵשׁתַּם) מֵאֵשׁ תַּם עֹפָרֶת (ירמיה ו, כט) במנחת שי: , מֵאֵשׁתַּם, מֵאֵשׁ תַּם קרי, והוא חד מן ט"ו...

האם כל ברכת המצוות צריך לברך בעמידה או"ד יש לחלק בסוגי המצוות א. שו"ע או"ח סימן ח' סעי' א' יתעטף בציצית ויברך מעומד, והעתיק המ"ב את הטעם שמבואר בב"י לברך מעומד משום דכל ברכת המצוות צריך להיות בעמידה, וכן כתב המ"ב ריש סי' תקפ"ה לענין ברכת שופר. והקשה המגן אברהם מדוע צריך שהברכה תהא בעמידה, הא...