שבע ברכות

האג"מ אה"ע סי' ע"ד וע"ה חכך להחמיר דאיש ואשה שדרו יחד אחר נישואין אזרחיים צריך שיתן לה גט משום "אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות". וראה באריכות בתשובות הריב"ש סי' ו'. ואף שהריב"ש שם כ' מכמה טעמים שאין לו' כן בכה"ג, הן משום שלא נזהרו בנדה וכ"ש שעשה בעילתו זנות בפנויה, והן משי' הרמב"ן שאין זה בעילת...

היכי תימצי שאבי החתן - שהיה בחתונה מתחילה ועד סוף, ואף על פי כן יכול להיות פנים חדשות בשבע ברכות.

לבן לא הסכים לתת את רחל מיד. יש לו תנאי "מלא שבוע זאת". וכנראה הוא המקור לשבע ברכות.

דרך שיחה (עמ' קנב-קנג): שאלה: שמעתי על האדר"ת זצ"ל שטעה פ"א כשסידר קדושין בברכת האירוסין ובמקום לברך בפה"ג אמר שהכל, וחזר ובירך בפה"ג. כשנשאל כי הרי בדיעבד יצא גם בברכת שהכל, השיב: הרי הברכה שייכת לחתן, רק שאני שלוחו, ולתקוני שדרתיך ולא לעוותי, כיון שהוא רק בדיעבד. ולכאורה, הרי אילו היה יודע...

בסעודת שבע ברכות שהשתתף שם אדם בתור פנים חדשות, ועזב את הסעודה קודם ברכת המזון, האם שרי לברך שבע ברכות?