האג"מ אה"ע סי' ע"ד וע"ה חכך להחמיר דאיש ואשה שדרו יחד אחר נישואין אזרחיים צריך שיתן לה גט משום "אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות". וראה באריכות בתשובות הריב"ש סי' ו'. ואף שהריב"ש שם כ' מכמה טעמים שאין לו' כן בכה"ג, הן משום שלא נזהרו בנדה וכ"ש שעשה בעילתו זנות בפנויה, והן משי' הרמב"ן שאין זה בעילת זנות בפנויה, והן שע"י שנשאה שלא בנישואין דתיים הוכיח שעושה בעילת זנות (ולכאו' זה אינו שייך איפה שסתם חיו יחד ולא נישאו גם ע"פ האזרחות, מה שמצוי היום ג"כ לדאבוננו), עיי"ש באורך, מ"מ האג"מ נקט שמה שלא מחמירים בנדה אינו מכריח שלא יזהרו באיסור אשת איש שאפשר בנקל להתירו ע"י נישואין, וכן מחמת שהרבה לא נזהרים בנדה היום ה"י.
וע"ע בספר פירושי איברא להגרי"א הנקין, סי' ג' וה', שנטה לו' דלהלכה הכל תלוי במה שחיו יחד וזה מצריך גט. (ולעניין עדים, כבר הובא בריב"ש שם ובסי' שצ"ג דעת הרא"ה דכל שידוע שחי עמה כנשואה מהני כעדים, ואמנם כ' שם הריב"ש דהוא דעת יחיד בראשונים, אך מ"מ חזינן דהגרמ"פ והגרי"א הנקין חששו לדבריו לעניין גט לכאו').
וא"כ נפשי בשאלתי האם ומדוע ישנה אפשרות לברך ז' ברכות בחופתם של אנשים כאלו? הרי לכאו' לכה"פ מדובר בספק ברכות, שכן אם מצריכים בזה גט מספק משמע שישנו צד שהם כבר נשואים.
וע"ע בספר פירושי איברא להגרי"א הנקין, סי' ג' וה', שנטה לו' דלהלכה הכל תלוי במה שחיו יחד וזה מצריך גט. (ולעניין עדים, כבר הובא בריב"ש שם ובסי' שצ"ג דעת הרא"ה דכל שידוע שחי עמה כנשואה מהני כעדים, ואמנם כ' שם הריב"ש דהוא דעת יחיד בראשונים, אך מ"מ חזינן דהגרמ"פ והגרי"א הנקין חששו לדבריו לעניין גט לכאו').
וא"כ נפשי בשאלתי האם ומדוע ישנה אפשרות לברך ז' ברכות בחופתם של אנשים כאלו? הרי לכאו' לכה"פ מדובר בספק ברכות, שכן אם מצריכים בזה גט מספק משמע שישנו צד שהם כבר נשואים.