שבעה

פעמיים נספרו בני ישראל, בחודש תשרי ובחודש אייר, ולמרבה הפלא תוצאת הספירה היתה זהה - 603,550 איש. היתכן?! וגם: האומנם לא מת אף יהודי במשך שבעה חודשים? פרשת במדבר נפתחת בציווי לספור את בני ישראל, בחודש אייר. הכתוב מסכם את סך היהודים בני עשרים ומעלה, ללא שבט לוי (א, מו) וַיִּהְיוּ כָּל הַפְּקֻדִים...

מי נכנס לבית קדשי הקדשים ולא היה צריך פרישה שבעה ימים מקודם

כך מספר הרה"ג רבי משה בויאר שליט"א על הימים בהם זכה לעמוד לימינו של הגה"צ רבי אריה שכטר זצוק"ל: כשהגעתי לנחם אותו באחת הפעמים שישב 'שבעה', הוא ביקש ממני לקחתו לביתו. הסעתי אותו, הגענו לביתו וסייעתי בידו לצאת מהמכונית. השתאיתי לראות תור ארוך של אנשים ממתינים בפתח ביתו. כעת. בתוך ימי ה'שבעה'...

כידוע שהחזו"א אמר שלא מאמין שיצאו דברים אלו מפי הגר"א, ושמעתי שכשהראו לגרד"ל שבחזקוני עה"ת מבו' כהגר"א השיב כי החזקוני לא היה תנא ולא יכל לדרוש פסוקים.

מ"ט משום דבעו למיחדי וליכלו בסוכה וליחדו בסוכה אין שמחה אלא בחופה וליכלו בסוכה וליחדו בחופה אין שמחה אלא במקום סעודה וליעבדו חופה בסוכה אביי אמר משום ייחוד. ורבא אמר משום צער חתן. מאי בינייהו איכא בינייהו דשכיחי אינשי דנפקי ועיילי להתם. למאן דאמר משום ייחוד ליכא. למאן דאמר משום צער חתן איכא...

מקרה שבו אדם יהיה טמא טומאת מת - טומאת שבעה, ולא יצטרך הזאת שלישי ושביעי כדי להיטהר מטומאתו.

בשו"ע סימן תר"ל סי"ב נפסק שיכול להעמיד את חבירו במקום דופן שלישית שנפלה מהסוכה. [וביו"ט באופן שאינו יודע כמבואר שם] וצ"ב שהרי קיי"ל בגמ' סוכה כג. דבעינן מחיצה הראויה לשבעה, והרי אי אפשר שחבירו לא יישן ז' ימים, וכדקיי"ל דנשבע שלא יישן ז' ימים מלקין אותו וישן לאלתר ונמצא בע"כ תבטל המחיצה תוך ז'...