במדבר 550 – המספר שלא השתנה שבעה חודשים (1 צופה)

[התורה]

פעמיים נספרו בני ישראל, בחודש תשרי ובחודש אייר, ולמרבה הפלא תוצאת הספירה היתה זהה - 603,550 איש. היתכן?!
וגם: האומנם לא מת אף יהודי במשך שבעה חודשים?​

פרשת במדבר נפתחת בציווי לספור את בני ישראל, בחודש אייר. הכתוב מסכם את סך היהודים בני עשרים ומעלה, ללא שבט לוי (א, מו) וַיִּהְיוּ כָּל הַפְּקֻדִים שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, ובמספרים: 603,550. גם בפרשת כי-תשא נאמר הציווי (שמות ל, יב-טז) כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', ועל ספירה זו כתוב בפרשת פקודי (לח, כו) מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְכֹל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, שוב אנו פוגשים את המספר הדומה: 603,550.​

שתי ספירות​

דעתו של רש"י, כאן בפרשתנו ובפרשת כי תשא (ל, טז), שלמרות שהמספר זהה, הרי מדובר בשתי ספירות נפרדות שנערכו בזמנים אחרים, בהפרש של כחצי שנה. הספירה המוזכרת בפרשת כי תשא ופקודי – נערכה בתחילת השנה, בחודש תשרי, עם תחילת קבלת הנדבות למשכן, ואילו הספירה המוזכרת בפרשת במדבר – נערכה כעבור כשבעה חודשים, בתחילת חודש אייר.

ההוכחה המוצקה לכך שמדובר בשתי ספירות נפרדות, כותב רש"י, משום שבפרשת פקודי נאמר שמטבעות הספירה שימשו עבור יציקת האדנים למשכן, כאמור (לח, כז) וַיְהִי מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף לָצֶקֶת אֵת אַדְנֵי הַקֹּדֶשׁ וגו', ואילו הספירה המוזכרת בפרשתנו, היתה כחודש ימים לאחר שהמשכן והאדנים כבר עמדו על מכונם, שהרי המשכן הוקם בראש חודש ניסן (שמות מ, ב), והספירה של פרשת במדבר התקיימה בחודש השני – אייר, חודש לאחר הקמת המשכן.​

ראש השנה – מתי?​

זאת ועוד, דעתו של רש"י, ומקורו במדרש רבה (במדבר רבה א, י), שהקביעה מתי אדם בן עשרים שנה, אינו משתנה לכל איש ביום הולדתו, אלא ביום אחד, בראש השנה, מתחלפת השנה לכל הנולדים בשנה החולפת, ויום לאחר ראש השנה כבר נחשבים כולם כבני שנתיים, וכן בכל שנה ושנה, ביום ראש השנה מתעדכן הגיל של כל האנשים.

ברם, למרות שראש חודש ניסן נחשב כראש השנה לעניין מספר השנים ליציאת מצרים, אבל לעניין שנות האנשים, אין ראש חודש ניסן נחשב לראש השנה, אלא ראש חודש תשרי. לפיכך, ששתי הספירות, בין הראשונה בסוף חודש תשרי, ובין השניה בחודש אייר, שתיהן התקיימו בשנה אחת, וממילא לא היו אנשים חדשים בני תשע עשרה שנעשו בני עשרים שנה בין הספירה הראשונה לשניה, ולכן מובן שהמספר נשאר זהה בשתי הספירות - 603,550.​

אף אחד לא מת?​

אולם הרמב"ן בפרשת כי תשא מאריך לתמוה על רש"י, כי איך יתכן שמתוך קהל גדול לא מת אפילו לא יהודי במשך שבעה החודשים הללו, ונשאר המספר ללא שינוי, ומה גם שמצאנו פסוק מפורש שהיתה מיתה לפני חודש אייר כאמור (במדבר ט, ו) וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם.

זאת ועוד תמה הרמב"ן על מה שכתב רש"י שמספר השנים של כל ישראל מתחלף בראש חודש תשרי, שהרי בכל דיני התורה נחשבים שנות האדם כל אחד לפי יום הולדתו, כמו לענין ערכין וכדו' (וראה רא"ם שיישב תמיהה זו).​

חיי ניסים​

על תמיהת הרמב"ן, איך יתכן שלא מת אף אחד, מיישב הרא"ם, שאצל דור המדבר אין בכך כל פלא, שהרי דור זה היה מלומד בניסים, הם אכלו מן ושתו מי באר, מוקפים היו בעננים שהרגו את כל הנחשים והעקרבים, ועוד, ומי שעשה להם את כל הניסים והנפלאות האלה, אין כל פלא שעשה להם נס שלא מת אף אחד במשך שבעה חודשים.​

בלי שבט​

לוי הרמב"ן עצמו חולק על רש"י, והוא סולל מהלך חדש, שבוודאי כל אדם נעשה בן עשרים ביום הולדתו, וממילא נמצא שהיו הרבה אנשים שבספירה הראשונה היו בני תשע עשרה, ובספירה השניה הם כבר היו בני עשרים ונכללו בספירה, כך שלכאורה היה צריך המספר הכללי לעלות בספירה השניה. ברם, לעומת זאת היו שתי סיבות שגרמו שהמספר לא עלה: א. רבים מתו בין הספירה הראשונה לשניה. ב. במנין הראשון נספרו גם שבט לוי, ואילו במספר השני לא נספרו בני לוי (וכעי"ז באור החיים הק' בפרשתנו).

כמובן שגם זה הוא נס ופלא, שהקיזוז של המתים ושבט לוי, היה שווה בדיוק למספר האנשים שנעשו בני עשרים במשך שבעה חודשים אלו.​

ספירה אחת!​

לעומת דעת רש"י והרמב"ן שהיו כאן שתי ספירות נפרדות, בחודש תשרי ובחודש אייר, אנו מוצאים את שיטת רבי יוסף בכור שור, מבעלי התוספות, שלא היו כלל שתי ספירות נפרדות, וכלל לא ספרו את ישראל בחודש תשרי, אלא הספירה המוזכרת בפרשת כי תשא ובפרשת פקודי היא-היא הספירה המוזכרת בפרשתנו. והאדנים למשכן נעשו מתרומת כסף שנדב כל איש כנדבת לבו.
תורה שבכתב​