שבועה

  1. נ

    בלק העונה אמן נחשב כמוציא שבועה וא'כ יכול בלעם לענות אמן ברגע שהקב''ה זועם

    שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהקשה הגאון ר' נחום נבנצאל שליט''א דאם העונה אמם נחשב כמוציא שבועה א''כ יכול בלעם לענות אמן על מי שיקלל כל הקללות על שונאי ישראל, וברגע שהקב''ה זועם יאמר בלעם אמן ונמצא שקיללם ברגע זו עם כל הקללות, ולמה אומר התוס' שיוכל רק לומר 'כלם' ברגע זו?
  2. מכירי כהונה בראוי ובמוחזק, בשבועה ובהתחייבות

    מכירי כהונה בראוי ובמוחזק, בשבועה ובהתחייבות

    גמ' קכ"ג ע"ב אי דאתי לידי אבוהון פשיטא ואי דלא אתי לידי אבוהון הוי"ל ראוי ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק וכו'. ותמהו קמאי דאפי' ראוי לא הוי כיון דלא ממונא דאבוהון הוא כלל ול"ש ראוי אלא בממון הבא לידי אביהם אלא שלא הוחזק בו בחייו והוי"ל לאקשויי דאפי' ראוי לא הוי. ותי' ברבינו יונה דמיי' בהתנה בעה"ב...
  3. י

    מסכת שבועות משמעותה של השבועה שהשביע משה על התורה

    בגמרא במסכת שבועות כט. איתא: "ת"ש וכן מצינו כשהשביע משה את ישראל אמר להן דעו שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעת המקום ועל דעתי". והקשו שם תוספות: "קצת קשה מה היתה מועלת השבועה כמו שהיה ירא שיעבדו עבודת כוכבים כמו כן היה לירא פן יעברו השבועה". והחתם סופר שם תירץ שני תירוצים: א. בשביל קבלת...
  4. כ

    כללי שבועה בגילוי ראש

    בתרה"ד (סימן רג) כתב שמותר להישבע בגילוי הראש, האם כוונתו שדוקא כשיהרגהו. (יעבור ולא יהרג) או שמותר אפילו בלי סכנה? ועיין גם בד"מ
  5. ה

    ויחי וַיֹּאמַ֕ר אָנֹכִ֖י אֶֽעֱשֶׂ֥ה כִדְבָרֶֽךָ - יוסף לא רצה להשבע

    ויש להקשות, אחר שאמר לו יוסף שיעשה כדבריו, וכבר בקש ממנו להשבע, למה הוצרך יעקב לומר לו שוב "וַיֹּ֗אמֶר הִשָּֽׁבְעָה֙ לִ֔י"? ומצאתי במלבי"ם שיישב זאת ויאמר אנכי אעשה כדברך, ר"ל טוב יותר שלא תשביעני ואעשה זאת בעצמי מצד מצות כבוד, שבזה תהיה המעשה יותר שלמה משאם תשביעני, שמורה שאני אנוס ומוכרח מצד...
  6. ה

    חיי שרה וְנִקִּ֕יתָ מִשְּׁבֻעָתִ֖י זֹ֑את - מהי השבועה

    ופרש"י "וקח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא" ואינו מחוור די הצורך היכן השביעו בפרט עליהם שנאמר שייקח לו אשה מהם, ואין נר' שכוונת רש"י שהותרה השבועה לגמרי, אלא שרצה אברהם שייקח מהם ולא משאר בנות כנען. וכתב רבינו עובדיה מברטנורא קשה מנא לו שיתיר לו ליקח מבנות ענר אשכול וממרא י"ל שאברהם השביעו משני...
  7. ג

    חיי שרה שבועה בבן נח

    יש להקשות מה המשמעות של השבועה שהשביע אברהם את אליעזר, למשמעות תוס' (חולין צה, ב) שלא קיים את כל התורה, וכן קשה על מה שאבימלך אמר לאברהם להשבע והוא גם נשבע. ותלמידי רבינו פרץ (נדרים כה, א) כתבו על הגמ' (שם) שמשה השביע את ישראל לקיים את התורה, שלכאורה אם לא יקיימו את התורה גם מצוות שבועה לא...
  8. ה

    מסכת שבועות בגדר שבועה בטעות

    לכאו' יש לעיין בגדר שבועה בטעות, דאיתא בריש פרק שבועת העדות דמי שביקש עדות מחבירו וחבירו טוען דאין לו שבועה בשבילו דיכול להשביעו דאין לו עדות, והנה יש לדון היכא דנשבע לחבירו דאין לו שבועה ולאחר זמן נזכר דיש לו שבועה האם זה מוגדר שבועת שקר באונס או דאי"ז מוגדר כלל שבועת שקר, דאולי כל הגדרת המושג...
  9. ג

    שבת קודש שבועה שלא יעלה עליו בגד

    הרמב"ם (הלכות שבועות פ"ה הי"ח) הביא דוגמאות לשבועה שחלה בכולל לבטל את המצווה, כגון שנשבע שלא יאכל מצה שנה או שתיים או שלא ישב בצל סוכה לעולם או שלא יעלה עליו בגד שנה או שתיים. ולכאורה תמוה, איזה מצווה יש שצריך ללבוש בגד שלא חלה השבועה אלא בכולל. ועי' בכס"מ וברדב"ז בשם הר"מ פדווא ומעצמו שדנו...
  10. מ

    בבא מציעא עד הצריך שבועה בנאמנות בעל המקח.

    כתב בהג' אשרי בסימן ב' שהאידנא שיש שבועת היסת אין בעל המקח נאמן אפילו לא כעד אחד בהיות ומי שהמוכר מעיד שלא נתרצה אליו תובעו תן לי את מקחי ובעי לישבע שבועת היסת ותוב ל"ה עד מחמת דין של עד הצריך שבועה. וק"ל בגווה טובא ! א- הרי אין כאן תביעת ממון, דנקיט זוזי מתרוייהו וא"כ מחזיר לו את הדמים. ב-הרי...
  11. ג

    נשא בעניין שבועת קטן

    החזו"א (ב"ק סי' כ ס"ק כ) כתב לגבי נידון המדרש רבה והרמב"ם אם יש גזל הגר בקטן שגזל ונשבע לשקר - שלכאורה קשה שקטן אינו בר חיובא במצוות, ותירץ, דמיירי במופלא הסמוך לאיש, ולכן חייב לכפר על שבועתו לשקר, לתת לכהן השבת הגזל [ועיי"ש שלגבי האשם נסתפק]. ויש כאן חידוש גדול בדברי החזו"א, שלכאורה רק לגבי...
  12. ו

    שבועות שבועה בסיני

    אם עמ''י נשבעו בסיני לקיים התורה (או עכ''פ שבועה בערבות מואב) האם שייך שכל העובר עד''ת עובר נמי על 'בל יחל דברו' ותו איך כתוב בפ' נצבים שנשבעו בשבועת האלה ''ואת אשר איננו פה עמנו היום'' - וכי ניתן להשביע מי שאינו נולד היום ?
  13. ג

    נזיר האם שייך שבועה ונדר ונזירות בשומע כעונה - נודע ביהודה ליומא דהלולא

    צל"ח ברכות דף כא עמוד ב ד"ה בא"ד ור"ת: ושם בחיבורי כתבתי שזה פלוגתא בין הראב"ד להרמב"ן דהראב"ד ס"ל שתיקה כהודאה והוה כעונה והרמב"ן ס"ל דשאני שבועה דבעינן לבטא בשפתיו. ועכשיו נלע"ד דהראב"ד ס"ל כסברת ר"ת ור"י דאם אמרינן שומע כעונה אז אמרינן שגם לענין הפסק בתפלה הוה כעונה וא"כ הרי הוא כמוציא בשפתיו...
  14. ע

    לפני עוור בשבועה

    כשאדם משביע את חברו, כשהתובע הוא וודאי, אמאי לא מצווה לפרוש מלהשביע, ולוותר על התביעה, כדי לא להכשיל את חברו בשבועת שקר [לטענתו...] ?
  15. ג

    קדושים החרם הוא השבועה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולא תשבעו בשמי לשקר (יט יב) בפרקי דרבי אליעזר פרק ל"ח, רבי עקיבא אומר כל העובר על החרם כעובר על השבועה, תדע לך איך כח החרם גדול, מיהושע שהחרים את יריחו ומעל עכן בחרם וכו'. ונראה לפרש מה שהקדים ש"החרם הוא השבועה", דהנה ביהושע (ז כד), "ויקח יהושע את עכן בן זרח ואת בניו ואת...
  16. ג

    פסח, חודש ניסן בעניין הנשבע שלא לאכול מצה בליל יו"ט שני

    כתב המשנה ברורה (סימן תפה ס"ק ג) שהנשבע שלא לאכול מצה בלילה השני של פסח (בחו"ל) - השבועה חלה, [בשונה מהלילה הראשון שהשבועה אינה חלה משום שזה נשבע לבטל את המצווה], כיון שבקיאים בקביעא דירחא, ע"כ. ומשמע מדבריו שבזמן שלא היו בקיאים - השבועה לא הייתה חלה, ואף שזה רק ספק - מ"מ לראשונים שספיקא...
  17. ג

    שבועה - להפיס דעתו של הבעל דין

    בכמה מקומות אמרו בגמ' שבועה זה להפיס דעתו של בעל דין. ולכאורה, בשלמא בב"מ ל"ה ב' (ותמורה ג' ב') שאין התובע יודע מה היה - דעתו מתפייסת שמאמין לנתבע כיון שנשבע, אך בכתובות פ"ז ב' אמרו כן על עד אחד מְעִידָהּ שהיא פרועה, ובפשטות הבעל יודע האמת; וכן מצינו במקומות נוספים. והיה מקום לומר שדעתו של...
  18. ג

    בעניין הנשבע לצום בר"ח

    כתב השו"ע סי' תי"ח ס"ד וסי' תק"ע ס"ג שמדברי הרמב"ם נראה שהאיסור לצום בר"ח הוא מדאורייתא, ולפי"ז נוטה השו"ע לומר שהנשבע לצום בר"ח לא חלה השבועה, ועיי"ש בסי' תי"ח במשנ"ב סקי"ב [ובסי' תק"ע סקי"ד]. ולכאורה צריך לבאר שמדובר בנשבע על ר"ח מסויים כי אם נשבע באופן כללי הלא א' דר"ח (שאחרי חודש מלא) הוא...
חזור
חלק עליון