דברים נפלאים למדנו מפי ספרים וסופרים, שהקב"ה מצוה על פרנסה טובה לכל ימות השנה ביום זה, אף לאלו שאין ראויים לזה, וכה כתב בספה"ק בני יששכר (ניסן, מאמר יג, ב) וז"ל: "אמרו ז"ל (פסחים קיח.) קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, והנה ביום ההוא אשר מסוגל לנס גדול - קריעת ים סוף, בקלות יצו חסדו קדוש יעקב...
בספר 'אמרות טהורות' על חודש ניסן – דברות ושיחות קודש מאת כ"ק אדמו"ר מראחמיסטריווקא-ארה"ב שליט"א, כתב: "הנה תכלית ענין קריעת ים סוף היתה, כדי להביא את בני ישראל לידי אמונה שלימה בהקב״ה, כמו שאמר הכתוב (שמות י"ד, ל"א) 'ויאמינו בה׳ ובמשה עבדו', שבני ישראל השיגו בעת ההיא האמונה השלימה בהקב״ה, וכח זה...
בפיוט ׳כמה מעלות טובות למקום עלינו׳ שבהגדה של פסח, ישנו נוסח "אילו קרע לנו את הים ולא העבירנו בתוכו בחרבה דיינו". וזה תמוה ביותר, כי הרי כל נס קריעת ים סוף היה בכדי להציל את ישראל, כאשר התקרבו המצרים אליהם וסגרו בעדם, ולא היה להם להיכן לברוח, עשה הקב״ה נס ובקע את הים ועי״ז ניצלו מהמצרים. אך אם...
(תמלול של שיעור מהכיתה.)
תיאור ההכנות המלחמתיות של פרעה וצבא מצרים לקראת המרדף אחרי בני ישראל בים סוף.
המצרים התכוננו בכל הכוח למלחמה האדירה שהם הולכים לעשות כנגד היהודים. כל תרועת חצוצרות של המלחמה הידדה באוויר.
המלך בעצמו קשר את הסוסים למרכבה שלו, ובמקום לשים שתי סוסים כמו הרגילות, הוא שם...
התיאור הבא הינו תימלול של שיעור שלי מהכיתה, מאוד אשמח להארות והערות!
הלילה, ליל כ"א בניסן, כמה ימים בלבד אחרי שעם השם עברים, עם ישראל, יוצאים ממצרים מבית עבדים מכור הברזל.
והנה, הם רואים מאחוריהם רבבות רבבות, מיליוני חיילים מצריים עם חיצים, עם חרבות, שכל המטרה שלהם היא אחת, להשמיד את כל...
בדרכי משה (סי' ת"צ) הביא שיש שאומרים בשביעי של פסח "זמן שמחתינו" בתפילה ובקידוש, לפי שטבעו המצרים בים, וכן הביא הדרישה [והוא גרס "יום" שמחתינו], ובהגהותיו על השו"ע (ס"ז) כתב הרמ"א "ואומרים בתפילה ובקידוש זמן חרותינו כמו ביו"ט ראשון", וכתב הגר"א דאתא לאפוקי מהשיטות שאומרים זמן שמחתנו.
ולכאורה...
1. פסח מצה מרור גי' קרע שטן וכן בגי' יעקב וישראל, יען אם משתדלים לעבוד את ה' בזמן גדלות ובקטנות, זה משבר הרע.
2. חת"ס בתורת משה כ' חמץ במילוי - חית מם צדיק בגי' שבת.
חשבתי לעצמי על דרך מאמר הרה"ק מרוז'ין זת"ע אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר, ולכאו' הול"ל בודקין את הבית מחמץ?
אלא פירש...
התעוררתי השנה במה שנהוג בכמה קהילות לעשות מעמד קריאת שירת הים בשירה ורננה בחצות הלילה. ממה שכתב במשך חכמה להוציא מדעת התועים שחגים ומועדות ישראל נקבעו על שם מפלת האוייבים, ובתו"ד כותב לגבי שביעי של פסח וז"ל:
והנה המצרים נטבעו בים סוף ביום ז' של פסח (סוטה יב) ואם היה אומר השי"ת שיעשו בשביעי מקרא...
ידועים דברי הגר"ח על הפסוק "ואני בחסדך בטחתי, יגל ליבי בישועתך, אשירה לה' גי גמל עלי. שמוכח שעל אף שהאדם בטוח בישועה שתהיה לו, ואף שמח בה! בכל זאת לשיר שירה אינו יכול עד שיוושע ממנה בפועל.
ומצאנו שני מקומות שאמרו שירה עוד לפני הישועה, ולכאורה לא כדברי הגר"ח.
א. בפסוק "מְהֻלָּל אֶקְרָא ה' וּמִן...
הנה החת"ס מפרש ברמז את דברי המשנה שהביאה שלש סוגים של ביעור חמץ,
שריפה, מפרר וזורה לרוח, מטיל לים, שזה כנגד ג' דברים שנענשו המצרים בים סוף:
שריפה, שעמוד האש הרתיח את הסוסים;
רוח, היה להם רוח קדים שייבשה את הים [שזו הייתה הקדמה לטביעתם, וגם שלכן חשבו שזה טבעי];
מטיל לים, שהמצרים טבעו.
ויש להוסיף...
טור סימן תכח:
סימן לקביעות המועדים א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"ץ ו"פ פי' ביום א' של פסח יהיה לעולם ט' (תשעה) באב וסימן על מצות ומרורים יאכלוהו ביום ב' שבועות ביום ג' בו ר"ה ביום ד' בו קריאת התורה פי' שמחת תורה ביום ה' בו צום כפור ביום ו' פורים שעבר.
ועל שביעי של פסח לא כתוב סימן, ויתכן שאין;
ויש שאמרו...
שביעי של פסח
אי' בזוה"ק (בשלח נב:) קריעת ים סוף בעתיקא תליא, דהיינו ע"י ספירת כתר עליון, ובאמת כתיב בשירה נורא תהלת עשה פלא שזה פלא עליון, וכן נדרש (ב"ר פרשה צב סי' ב) נגד אבותם עשה פלא שהעמיד הקב"ה רגליהם של אבות על הים.
והנה כתר הוא מידת אין, שע"י שישראל אחזו עצמם לאפס ואין, זכו למה שאמרו...