- הודעות
- 4,715
- תודות
- 17,132
- נקודות
- 895
דברים נפלאים למדנו מפי ספרים וסופרים, שהקב"ה מצוה על פרנסה טובה לכל ימות השנה ביום זה, אף לאלו שאין ראויים לזה, וכה כתב בספה"ק בני יששכר (ניסן, מאמר יג, ב) וז"ל: "אמרו ז"ל (פסחים קיח.) קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, והנה ביום ההוא אשר מסוגל לנס גדול - קריעת ים סוף, בקלות יצו חסדו קדוש יעקב לגזור פרנסה טובה לישראל, אפילו ח"ו אין בידם זכות כל כך" עכ"ל.
בספר ערוגת הבשם (פר' בשלח ד"ה אז ישיר, השלישי) הוסיף בזה טעם נפלא, דהנה בני ישראל זכו לביזת מצרים כאשר יצאו ממצרים, וגם זכו לביזת הים, ולכאורה מדוע היו צריכים גם לביזת הים.
וי"ל ענינו, דגאולת מצרים היה השפעה לדורות, ועל כן נתן להם הקב"ה ביזת מצרים שהיה פרנסה בדרך הטבע בעד המלאכה שעבדו במצרים, וביזת הים קיבלו בדרך סגולה, ורמז לדורות שאפילו אם חס ושלום יבואו זמנים שאין בני ישראל ראוין לפרנסה כל כך, מכל מקום כיון שגאולת מצרים הוא מפתח לדורות, גם אז יקבלו בני ישראל בדרך סגולה.
וכהשלמה לדבריהם יש לציין, מה שדרש הרה"ק המהר"ש מבעלזא זי"ע, כשם שלא בדק ה' אחרי בני ישראל בעת קריעת ים סוף כאשר מלאכי השרת קיטרגו ואמרו הללו והללו עובדי עבודה זרה, מה נשתנו אלו מאלו ובכל זאת קרע להם הים, כך לגבי מזונותיו של אדם, אף שהמקטרג טוען חוטא הוא, אין ה' בודק אחריו כפי הנאמר (ב"ב ט.; יו"ד סי' רנא ס"י) אין בודקין למזונות עכ"ד.
מסוגל לקבלת התפילות במיוחד על פרנסה וזיווג
אמנם ראוי לכל אדם להתפלל על כך בעצמו ביום זה, וכדכתב בספר בית אברהם (פסח עמ' קכו): "בשביעי של פסח מתעורר הענין שצעקו בני ישראל אל ה' והושיעם וקרע להם את הים, לכן הזמן מסוגל מאוד שכל אחד יתפלל לה' בעניינים שנאמר עליהם קשין כקריעת ים סוף – קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף עכ"ל.
אף בספר עטרת צבי (להרה"ק זידיטשוב) פר' בשלח האריך בענין זה, וזה לשונו: "כי נפתח אז בנס קריעת ים סוף הישועה לדורות עולם, הן לרבים הן ליחיד, הן בכלל או בפרט כל אחד, הגם כי יסתמו ויסגרו שערי השפע פרנסה או הזיווג ח"ו ואין יכולת בעולמות של מטה, לעשות דבר ישועה ורחמים מחמת תוקף ריבוי הדינים והמקטרגים ח"ו, אז "נבקש" על עת רצון הנפתח בעת קריעת ים סוף ממזלא עתיקא וכו', עכ"ל.
גליון מחוברים
בספר ערוגת הבשם (פר' בשלח ד"ה אז ישיר, השלישי) הוסיף בזה טעם נפלא, דהנה בני ישראל זכו לביזת מצרים כאשר יצאו ממצרים, וגם זכו לביזת הים, ולכאורה מדוע היו צריכים גם לביזת הים.
וי"ל ענינו, דגאולת מצרים היה השפעה לדורות, ועל כן נתן להם הקב"ה ביזת מצרים שהיה פרנסה בדרך הטבע בעד המלאכה שעבדו במצרים, וביזת הים קיבלו בדרך סגולה, ורמז לדורות שאפילו אם חס ושלום יבואו זמנים שאין בני ישראל ראוין לפרנסה כל כך, מכל מקום כיון שגאולת מצרים הוא מפתח לדורות, גם אז יקבלו בני ישראל בדרך סגולה.
וכהשלמה לדבריהם יש לציין, מה שדרש הרה"ק המהר"ש מבעלזא זי"ע, כשם שלא בדק ה' אחרי בני ישראל בעת קריעת ים סוף כאשר מלאכי השרת קיטרגו ואמרו הללו והללו עובדי עבודה זרה, מה נשתנו אלו מאלו ובכל זאת קרע להם הים, כך לגבי מזונותיו של אדם, אף שהמקטרג טוען חוטא הוא, אין ה' בודק אחריו כפי הנאמר (ב"ב ט.; יו"ד סי' רנא ס"י) אין בודקין למזונות עכ"ד.
מסוגל לקבלת התפילות במיוחד על פרנסה וזיווג
אמנם ראוי לכל אדם להתפלל על כך בעצמו ביום זה, וכדכתב בספר בית אברהם (פסח עמ' קכו): "בשביעי של פסח מתעורר הענין שצעקו בני ישראל אל ה' והושיעם וקרע להם את הים, לכן הזמן מסוגל מאוד שכל אחד יתפלל לה' בעניינים שנאמר עליהם קשין כקריעת ים סוף – קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף עכ"ל.
אף בספר עטרת צבי (להרה"ק זידיטשוב) פר' בשלח האריך בענין זה, וזה לשונו: "כי נפתח אז בנס קריעת ים סוף הישועה לדורות עולם, הן לרבים הן ליחיד, הן בכלל או בפרט כל אחד, הגם כי יסתמו ויסגרו שערי השפע פרנסה או הזיווג ח"ו ואין יכולת בעולמות של מטה, לעשות דבר ישועה ורחמים מחמת תוקף ריבוי הדינים והמקטרגים ח"ו, אז "נבקש" על עת רצון הנפתח בעת קריעת ים סוף ממזלא עתיקא וכו', עכ"ל.
גליון מחוברים