המנהג בהרבה מקומות לחזור ולספור ספירת העומר אף ביום בלא ברכה – בכל יום אחרי תפילת שחרית אומר הש"ץ 'היום כך וכך לעומר' והקהל עונה אחריו. מנהג זה מביאו המהרש"ל בספרו ים של שלמה (סוף בבא קמא) כמנהג אנשי ארץ ישראל, ובספר כתר שם טוב כותב שכך הוא המנהג במצרים.
ונהגו כן כדי שאם שכח אחד מהקהל לספור...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בשולחן ערוך או"ח סי' פ"ט ס"א נפסק כר' יהודה בברכות כו. דתפילת השחר עד ארבע שעות, שכן תמיד של שחר קרב והולך עד חצות, דכתיב "את הכבש אחד תעשה בבוקר" ובוקר הוא עד ארבע שעות [ובאוצר הגאונים הוסיף דגם מצד קרא ד"ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה" דקאי על ג' תפילות כמבואר בברכות כ...
חבירי היקרים בחיפה -אלעד -ביתר -בני ברק -ירושלים -קרית ספר- ושאר חלקי אר''י,
(שאלתי היא ואם אפשר לענות במחשבה קודם ולא סתם לענות ) האם כדאי לקיים מנין . מאוחר להרבה שקמים לשחרית בשבת מאוחר .
או לקיים מנין מוקדם והאלו שקמים מאוחר בשבועות הראשונים יחפשו בית כנסת וכשלא ימצאו בית כנסת ליטאי...
הנה כשיש חתן הדין הוא שלא אומרים תחנון כשיש חתן.
אבל בברית אפי' אם המילה אחר התפילה לא אומרים תחנון (אפי' כהבעלי ברית לא מתפללים שם)
וצ"ב האם בכל המניינים שבאותו בית כנסת לא אומרים תחנון באותו יום
או רק באותו מנין שאח"כ יש בו ברית
ומה הדין בשטיבלך לגבי זה, אם זה נחשב אותו בית הכנסת, או בית כנסת...