- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,455
- נקודות
- 1,280
המנהג בהרבה מקומות לחזור ולספור ספירת העומר אף ביום בלא ברכה – בכל יום אחרי תפילת שחרית אומר הש"ץ 'היום כך וכך לעומר' והקהל עונה אחריו. מנהג זה מביאו המהרש"ל בספרו ים של שלמה (סוף בבא קמא) כמנהג אנשי ארץ ישראל, ובספר כתר שם טוב כותב שכך הוא המנהג במצרים.
ונהגו כן כדי שאם שכח אחד מהקהל לספור ספירת העומר בלילה ייזכר ויספור עכשיו ביום ובכך תועיל לו הספירה ביום שיוכל לקיים המצוה ולהמשיך ולספור בשאר הלילות בברכה. ויש מקומות שהכריזו כן מפורש 'אמש היתה הספירה כך וכך ומי ששכח יספור עכשיו בלא ברכה' (מועד לכל חי סימן ה סי"ז).
בספר כרם שלמה (הובא במנחת עומר סק"א) כותב שטוב לנהוג כן בכל מקום שבכל יום ויום יספרו עוד פעם ביום את הספירה וכן היו נוהגים אנשי מעשה, וכן כותב גם הכף החיים (סימן תפט סק"פ).
וכך נתפשט אצל הרבה צדיקים וגאוני הדורות שהיו סופרים גם ביום, ובספר עטרת מנחם (אות קצא) כותב בשם הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק שאמר שיש לחזור ולספור הספירה אף בבוקר. וכך נהגו הבית אהרן מקארלין זצ"ל והרה"ק רבי יצחק מסטיטשין זצ"ל.
עיקר המנהג הוא לספור אחר התפילה כמובא בספר ברית כהונה (מנהגי ג'רבא, אות ע סקי"ד), והגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל כותב שהיו סופרים כן אחר קדיש 'תתקבל' או לפני אמירת 'קוה אל ה" (מועד לכל חי סימן ה סי"ז), ובסוריה היו סופרים אחר שמונה עשרה לאחר חצי קדיש.
אבל יש שנוהגים לספור קודם אמירת 'ברוך שאמר' (שו"ת דברי יציב ח"ב ט), וכן המנהג בחצרות באבוב, ביאלא וספינקא. (ספר המנהג)
ונהגו כן כדי שאם שכח אחד מהקהל לספור ספירת העומר בלילה ייזכר ויספור עכשיו ביום ובכך תועיל לו הספירה ביום שיוכל לקיים המצוה ולהמשיך ולספור בשאר הלילות בברכה. ויש מקומות שהכריזו כן מפורש 'אמש היתה הספירה כך וכך ומי ששכח יספור עכשיו בלא ברכה' (מועד לכל חי סימן ה סי"ז).
בספר כרם שלמה (הובא במנחת עומר סק"א) כותב שטוב לנהוג כן בכל מקום שבכל יום ויום יספרו עוד פעם ביום את הספירה וכן היו נוהגים אנשי מעשה, וכן כותב גם הכף החיים (סימן תפט סק"פ).
וכך נתפשט אצל הרבה צדיקים וגאוני הדורות שהיו סופרים גם ביום, ובספר עטרת מנחם (אות קצא) כותב בשם הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק שאמר שיש לחזור ולספור הספירה אף בבוקר. וכך נהגו הבית אהרן מקארלין זצ"ל והרה"ק רבי יצחק מסטיטשין זצ"ל.
עיקר המנהג הוא לספור אחר התפילה כמובא בספר ברית כהונה (מנהגי ג'רבא, אות ע סקי"ד), והגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל כותב שהיו סופרים כן אחר קדיש 'תתקבל' או לפני אמירת 'קוה אל ה" (מועד לכל חי סימן ה סי"ז), ובסוריה היו סופרים אחר שמונה עשרה לאחר חצי קדיש.
אבל יש שנוהגים לספור קודם אמירת 'ברוך שאמר' (שו"ת דברי יציב ח"ב ט), וכן המנהג בחצרות באבוב, ביאלא וספינקא. (ספר המנהג)