שם הוי"ה

רמז: מופיע ברמב"ם. (הערה: לא נראה לי שכיום אומרים את התפילה הזאת.)

ה"אבן עזרא" (בהקדמה למגילת אסתר) ביאר מפני שהמגילה הופצה גם בין הגויים בלשונם, ככתוב: "מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו", חששו מרדכי ואסתר שלא יכניסו ח"ו שם ע"ז במקום שם ה' ולכן כתבו במגילה את שמו של הקב"ה רק ברמז. (וכן במשנ"ב סי' של"ד ס"ק ל"ח בשם המרדכי). אבל לפ"ז עדיין צ"ב למה בספר דניאל...

כבר הקשו שהרי בוודאי ידעו האבות שם ה', וכבר באברהם מצאנו שאמר לו "אני ה' אשר הוצאתיך מארץ מצרים. וכבר נמצא ממדרש רבותינו "ושמי ה'. שם המפורש, לא הודעתי להם לא אמר, אלא לא נודעתי, כי בודאי הודיעם שהוא אדון כל העולם, וכן הוא אומר אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים (שם טו ז), אלא לא נודעתי בכח לבת אש...

וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בחומש תורה שלמה מביא יש אומרים ח' של ויחי מאותיות הגדולות שבתורה. אפשר שבא לרמז לפימ"ש רש"י רק את בני, רק מיעוט הוא, בני אינו חוזר אבל יעקב בן בני סופו לחזור, וכן כתב רש"י אל תרד מצרימה שאתה עולה תמימה ואין חו"ל כדאי לך, משמע שמה שהיה צריך יצחק לתקן בחו"ל...

אז ירננו עצי היער קאי על ד' מינים, כמובא בפוסקים (סי' תרנ"א סעיף ח'). אפשר להוסיף "מלפני ה'" שהד' מינים הם לפני ה', שהוא לבדו שר ושוטר עליהם, כמובא בספר ראש דוד להרב חיד"א ז"ל פ' אמור כי לכל אילן יש מלאך ושוטר שאומר לו גדל (ב"ר י, ו; זוהר ח"א בהשמטות רנא.; זו"ח בראשית), חוץ מד' מינים שאין שר...

יש רק ב' פסוקים בלבד בכל התנ"ך שמתחיל ומסיים בשם הוי"ה. בפרשת וילך (לא, ג) ה' אלקיך הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ הוּא יַשְׁמִיד אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ וִירִשְׁתָּם יְהוֹשֻׁעַ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'. [ובבעל הטורים: הפסוק מתחיל ומסיים בשם, לומר שהקב''ה הולך לפני ישראל...