בספר פורת יוסף (דף קס"ו) מובא – שהרה"ח ר' אלקנה הלוי קרויס ז"ל מדבערצין סיפר, שפעם אחת לא היה לו שנה טובה, והזכיר עצמו בפני רבו הרה"ק בעל ה'בני שלשים' מקאסן זיע"א, ואמר לו הרבי – למה בפורים לא שימחת את עצמך, כפי שנהגת בפורים, כזה שנה היה לך. (פלאי התורה)
משנכנס אדר מרבין בשמחה
א
מקור הדין, וטעם להשמטת הרמב"ם והשו"ע דין זה
א) במס' תענית (כ"ט א') איתא, אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב, כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה.
והרמב"ם (פ"ה מתעניות ה"ו) והשו"ע (סי' תקנ"א ס"א) הביאו את הדין שמשנכנס אב ממעטין בשמחה...
ויחד יתרו וגו' (יח, ט). תרגום אונקלום וחדי.
וצריך לדעת למה ידבר הכתוב כאן ארמית ולא אמר לשון ברור שהוא לשון הקודש. והגם שאמרו ז"ל (סוטה ל"ב.) בשבעים לשון, אף על פי כן דבר יגיד בשנותו את טעמו.
ונראה כי יודיע הכתוב כי מרוב השמחה נתחדד בשרו, כי תמצא כשתהיה לאדם שמחה והוא דבר שלא כפי המשוער במושג...
זכור את יום השבת וגו' (כ, ח).
פירוש שיזכרהו מיום א', ולזה הקדים המאוחר כי מן הראוי היה להקדים לומר ששת ימים וגו' ואחר כך יאמר זכור, אלא נתכוין לומר שהזכירה תהיה מיום ראשון על דרך אומרם ז"ל (מכילתא) שכל יום יאמר היום יום א' בשבת וכו' פירוש ובזה יקדשו ולא יטעה בו.
אור החיים הק' - בפרשתנו
כתב הלבוש שהטעם שתיקנו חז"ל חנוכה להודות ולהלל ולא למשתה ושמחה כפורים, כי בפורים היה הצלת נפשות ובחנוכה לא היה הצלת נפשות כי היוונים לא ביקשו נפשות רק הכנעה והעברת דת.
וצ"ב דהא פירש"י בפרשת כי תצא דגדול המחטיאו יותר מן ההורגו וא"כ בחנוכה צריך להיות שמחה יותר גדולה (ט"ז תר"ע).
אל הגבאים הנכבדים!
א. נא תדאגו לספק ערבות לציבור. עיין רמ"א סימן תרס"ד ס"ב. ואם כן מה נגרע חלקינו מבתי כנסיות של החסדים שיש דוכנים למכירת ערבות?
ב. נא ונא הפסיקו למחות בילדים ובבחורים היקרים שמניפים את נחת זרועם על חביטת הערבה ומנפצים אותה בהידור ובחוזקה לעבר הקרקע, עד שהעלים מתפזרים ומכסים את...
הגמ' בסוכה דף נב ע"א: כאן שעסוקין בשמחה. ורש"י: וקרובה לקלות ראש וכו'
ולכאו' צריך לבאר שעניין השמחה, היא שחרור מהכובד ראש וחיבור לרגשות עד כדי שהשמחה פורצת.
ובמצב כזה ששומר הסף השכלי פחות נוכח, אפשר להגיע לקלות ראש שהוא ג"כ מצב של פחות מחשבה שכלית.
השאלה היא האם באמת זה הפשט,
וא"כ האם זה...
אי' בבני יששכר (מאמר א' אות ה): אז תשמח בתולה במחול וכו' (ירמיה לא יב), שמעתי מאת שאר בשרי הרב החסיד הקדוש מוהר"ר אלעזר זצ"ל מ"כ בליזענסק, אז תשמח בתולה היינו רמז לחדש אלול אשר מזלו בתולה, הנה תשמח במחול, כשימחול הש"י עונותיהם של ישראל עכ"ד.
ועוד כתב (שם אות ב): מזל אלול בתולה בגימטריא אם...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
והיית אך שמח (טז טו)
בפסחים עא. ממעטינן ליל יום טוב ראשון מחיוב שמחה, מדכתיב "אך" שמח. ובטעם הדבר איכא למ"ד שם דזהו משום דבשלמי שמחה בעינן זביחה בשעת שמחה, היינו ששחיטתן תהיה ביו"ט עצמו ולא מערב יו"ט, וממילא בליל יו"ט ראשון אין לו במה ישמח, משום דבלילה אין מקריבין קרבנות...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ושמחת בחגך (טז יד)
בגמ' במועד קטן יד: אמרינן, שאבל אינו נוהג אבילותו ברגל, משום שהעשה של "ושמחת בחגך" הוא עשה דרבים, ודוחה את האבילות שהיא רק עשה דיחיד. ומבואר חידוש, ששמחה חשובה "עשה דרבים" אע"פ שכל יחיד מקיים אותה בפני עצמו, כיון שכולם מחוייבים בה. והקשה בספר יד אליהו...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ושמחת אתה וביתך (יד כו)
בסוכה כז: היה רבי אליעזר אומר משבח אני את העצלנין שאין יוצאין מבתיהן ברגל, דכתיב ושמחת אתה וביתך. ומבואר בגמ' שם, דלפי"ז הא דחייב אדם להקביל פני רבו ברגל, היינו דוקא היכא שיכול לחזור באותו היום, דאל"כ אינו רשאי לבטל מצות שמחה עם אשתו.
והרמב"ם...
מה האיסור לאדם למלא פיו שחוק??? >>> האיסור משום החורבן או הרחקה מעבירות??? >>> האם מותר שחוק בשמחה של מצוה??? >>> האם יש איסור לשחוק בעולם הזה??? >>> האם היה מותר שחוק בבית שני??? >>> יאמרו בגוים הגדיל ה' – שמחה בקידוש ה'. >>> מהי שמחה של מצוה בדברי תורה???
אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם...
(שבת ל:): "ללמדך שאין שכינה שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה".
ושמעתי בעבר קושיא, [ואף תירוצים אך הם לא ישבו את דעתי...] איך ירמיהו שמח בעת שהתנבא את מגילת איכה?
ואף שאר הנבואות הקשות שנאמרו ע"י...