שמחה | פורום אוצר התורה שמחה | פורום אוצר התורה

שמחה

  1. ה

    השמחה בראש השנה

    השמחה ביום ראש השנה, מדברי קבלה היא. (ט) וַיֹּ֣אמֶר נְחֶמְיָ֣ה ה֣וּא הַתִּרְשָׁ֡תָא וְעֶזְרָ֣א הַכֹּהֵ֣ן׀ הַסֹּפֵ֡ר וְהַלְוִיִּם֩ הַמְּבִינִ֨ים אֶת־הָעָ֜ם לְכָל־הָעָ֗ם הַיּ֤וֹם קָדֹֽשׁ־הוּא֙ לַה' אֱלֹהֵיכֶ֔ם אַל־תִּֽתְאַבְּל֖וּ וְאַל־ תִּבְכּ֑וּ כִּ֤י בוֹכִים֙ כָּל־הָעָ֔ם כְּשָׁמְעָ֖ם...
  2. געגועים

    אלול אז תשמח בתולה במחול - בחודש אלול

    אי' בבני יששכר (מאמר א' אות ה): אז תשמח בתולה במחול וכו' (ירמיה לא יב), שמעתי מאת שאר בשרי הרב החסיד הקדוש מוהר"ר אלעזר זצ"ל מ"כ בליזענסק, אז תשמח בתולה היינו רמז לחדש אלול אשר מזלו בתולה, הנה תשמח במחול, כשימחול הש"י עונותיהם של ישראל עכ"ד. ועוד כתב (שם אות ב): מזל אלול בתולה בגימטריא אם...
  3. ג

    ראה בענין חיוב שמחה בליל יום טוב ראשון

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיית אך שמח (טז טו) בפסחים עא. ממעטינן ליל יום טוב ראשון מחיוב שמחה, מדכתיב "אך" שמח. ובטעם הדבר איכא למ"ד שם דזהו משום דבשלמי שמחה בעינן זביחה בשעת שמחה, היינו ששחיטתן תהיה ביו"ט עצמו ולא מערב יו"ט, וממילא בליל יו"ט ראשון אין לו במה ישמח, משום דבלילה אין מקריבין קרבנות...
  4. ג

    ראה מצות שמחה ברגלים חשובה "עשה דרבים"

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושמחת בחגך (טז יד) בגמ' במועד קטן יד: אמרינן, שאבל אינו נוהג אבילותו ברגל, משום שהעשה של "ושמחת בחגך" הוא עשה דרבים, ודוחה את האבילות שהיא רק עשה דיחיד. ומבואר חידוש, ששמחה חשובה "עשה דרבים" אע"פ שכל יחיד מקיים אותה בפני עצמו, כיון שכולם מחוייבים בה. והקשה בספר יד אליהו...
  5. ג

    ראה ושמחתם לפני ה' אלקיכם, על איזו שמחה מדובר

    במגדלות מרקחים (המצוטט בזאת) הביא דהנה בגמ' (מו"ק ט, א) מבואר שהיה מצוות שמחה בבניין בית המקדש, ולכן אכלו ביוה"כ, ומקור למצוות שמחה בתוס' הרא"ש ובשיטה לתלמיד רבינו יחיאל מפאריס בשם ריב"ם דילפינן ממה שהקריבו הנשיאים לחנוכת הבית שלמים, ובכל שלמים יש שמחה, כדכתיב בפר' כי תבוא "וזבחת שלמים ואכלת שם...
  6. ג

    ראה החיוב לשמח את בני ביתו ברגל

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושמחת אתה וביתך (יד כו) בסוכה כז: היה רבי אליעזר אומר משבח אני את העצלנין שאין יוצאין מבתיהן ברגל, דכתיב ושמחת אתה וביתך. ומבואר בגמ' שם, דלפי"ז הא דחייב אדם להקביל פני רבו ברגל, היינו דוקא היכא שיכול לחזור באותו היום, דאל"כ אינו רשאי לבטל מצות שמחה עם אשתו. והרמב"ם...
  7. געגועים

    ואתחנן אין שמחה כשמחת הבוטח בה' באמת

    שְׁמַע אֶחָד, אי' בזוה"ק (בפרשה רסה. פינחס רלו: רנח.) ע' ד' רבתי, נשארו אותיות אשמח. מרמז למ"ש בשפת אמת (סוכות תרמ"ה ד"ה מצות) כי אין שמחה כשמחת הבוטח בה' באמת, כמו שמבאר בספר חובת הלבבות. וזהו לשון חובת הלבבות (בפתיחה): והבוטח באֵל, בבטחה מהפגעים, ולבו בטוח ממצוא הרעות, וכל אשר יבואנו מאת...
  8. אז ימלא שחוק פינו

    אז ימלא שחוק פינו

    מה האיסור לאדם למלא פיו שחוק??? >>> האיסור משום החורבן או הרחקה מעבירות??? >>> האם מותר שחוק בשמחה של מצוה??? >>> האם יש איסור לשחוק בעולם הזה??? >>> האם היה מותר שחוק בבית שני??? >>> יאמרו בגוים הגדיל ה' – שמחה בקידוש ה'. >>> מהי שמחה של מצוה בדברי תורה??? אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם...
  9. ש

    איכה איך נאמרו הנבואות הקשות מתוך שמחה?

    (שבת ל:): "ללמדך שאין שכינה שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה". ושמעתי בעבר קושיא, [ואף תירוצים אך הם לא ישבו את דעתי...] איך ירמיהו שמח בעת שהתנבא את מגילת איכה? ואף שאר הנבואות הקשות שנאמרו ע"י...
  10. ה

    האם מי ששמח בקיום מצוות ה', מקיים מצוות עשה דאורייתא?

    הביטו וראו איזה ספורנו נפלא נזדמן לידי! בפירושו לפסוק "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ" (דברים ו', ה', ד"ה ואהבת) כותב הספורנו: "תשמח לעשות דבר שייטב בעיניו, כאשר תבין שאין תכלית נכבד כזה." והשאלה שבוער לי לשאול את חו"ר בית המדרש: האם אכן עולה מדבריו, שמי ששמח בעשיית רצון ה', מקיים בזה מצוות...
  11. ה

    שִׂמְחַת מְקַבְּלֵי הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ

    שִׂמְחַת תּוֹרָה בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת הַשִּׂמְחָה הַמֻּכֶּרֶת לָנוּ מִשִּׂמְחַת תּוֹרָה, שֶׁאָנוּ מְפַזְּזִים בְּכָל הַהֲוָיָה שֶׁלָּנוּ מוּל הַתּוֹרָה הַמְתוּקָה הַזּוֹ, הִיא שִׂמְחָה מוּבֶנֶת בְּיוֹתֵר, אָז אָנוּ מְסַיְּמִים אֶת הַתּוֹרָה, אֵין שִׂמְחָה גְּדוֹלָה כָּזֹאת כְּמוֹ סִיּוּם שֶׁל...
  12. א

    שבעה שבועות בעומר

    'היום ארבעים ותשעה ימים... שהם שבעה שבועות...' לב מי לא פעם עת מישש בלשונו מילים יקרות אלו. מחר נגיע אל היום, לו ייחלנו וציפינו קרוב לחודשיים. נזכה לקבל שוב את התורה הקדושה. נזכה להיכנס תחת עולה של תורה. ומאידך - שמחה עצומה מזדחלת ופורצת ממעמקי הלב. הן זכינו להשלים מצווה חשובה, אשר שבעה שבועות...
  13. א

    מאמר על שמחה וקדושה - על פי הגר"א ז"ל

    כתבתי כמה דברים על שמחה וקדושה על פי רבינו הגר"א ואני משתף את חברי, ואודה להערותיכם החשובות. בידידות ובאהבה, מאמר בענין השמחה והקדושה והשייכות ביניהם. כותב הגר"א: "דרגא דסטרא אחרא הוא עצבון, ודרגא דקדושה הוא שמחה" (פירוש הגר"א להיכלות, זוהר יהל אור, דף לא טור ב). פירוש: מדרגת ומקום הסטרא...
  14. א

    שבועות שמחה בליל חג השבועות

  15. ג

    שמיני בענין שמחה בחנוכת המשכן

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויהי ביום השמיני (ט א) פירש רש"י דהכוונה יום השמיני למילואים, ולא היום השמיני לחודש ניסן. ובתורת כהנים מבואר דצריך ילפותא לזה, דאמרינן שם "אין אנו יודעים אם שמיני למנין או שמיני לחודש, כשהוא אומר כי שבעת ימים ימלא את ידכם הוי אומר שמיני למנין ולא שמיני לחודש". והקשה רבי...
  16. י

    הצלחה או שמחה מה קודם למה?

    דרשו הקדמונים בחובת ההשתדלות, מה קדם למה? האם ההצלחה היא שמביאה את האדם לידי שמחה, או שהשמחה היא שמביאה את האדם להצלחה? והמסקנה אחת היא: השמחה לכשעצמה, היא שמביאה את האדם להצלחה, כי השמחה נובעת מאמונה עמוקה בהשגחה פרטית, ולכן עצם השמחה פותחת לאדם את שערי ההצלחה והסייעתא-דשמיא בכל דרכיו.
  17. י

    ט"ו בשבט הקשר בין ט"ו בשבט לנס קריעת ים סוף. השירה מול הברכה על פירות העץ. ומה השמחה בט"ו בשבט שאין אומרים בו תחנון?!.

    בשבועות שעברו חל ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות. ובנוסף קראו בשבת בתורה על נס קריעת ים סוף ושירת הים (שבת זו אף נקראת גם ״שבת שירה״ על שם שירת הים שבפרשתנו). השל"ה הקדוש כותב: שחייב להיות קשר בין הפרשה לבין המתרחש באותו שבוע, אם כן חייב להיות קשר בין הפרשה לט"ו בשבט. בט"ו בשבט נוהגים להרבות בשמחה...
  18. מ

    חודש אדר וד' פרשיות משנכנס אדר מרבים בשמחה - במה?

    בגמ' תענית כט' ע"א איתא 'אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה' והנה לגבי משנכנס אב ממעטים בשמחה, יש כמה וכמה הלכות ערוכות בשו"ע לגבי מה ממעטים בשמחה. אך לא התבאר לנו בדברי הפוסקים, במה מרבים בשמחה משנכנס אדר.
  19. מ

    כיצד אפשר לצוות על השמחה?

    יש חיוב לעבוד את ה' בשמחה. "עבדו את ה' בשמחה" (תהילים ק,ב) "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל" (דברים כח, מז). והשאלה הנשאלת, כיצד אפשר לצוות על השמחה, והרי יתכן שמאוד רוצה להרגיש בשמחה, אבל לא מרגיש כן.
  20. נ

    ט"ו בשבט כמה נידונים במנהגים ובמהות יום ט"ו בשבט

    כידוע ט"ו בשבט הוא ר"ה לאילן כמבואר בריש ר"ה. אך רבים מחליפים את ר"ה לאילן ביום הדין לאילן, ועל פניו זו טעות, שכן מבואר בר"ה פרק א' משנה ב', שהוא בכלל עצרת, חג השבועות, ולא בט"ו בשבט שאינו אלא ר"ה לאילן לגבי מעשרות וכו'. בנוסף דרוש הסבר א. מה בין יום ר"ה לאילן, ליום שמחה ויו"ט שהוזכר בפוסקים...
חזור
חלק עליון