• עקב המצב המתוח והסכנה המרחפת - היל"ת - על יושבי ציון, נרבה בתפילה ובחיזוק. לקריאת תהילים משותפת ומידע מתעדכן מבית גדו"י - לחצו כאן

שמחה

  1. א

    פורים השמחה בפורים משפיעה על כל השנה

    בספר פורת יוסף (דף קס"ו) מובא – שהרה"ח ר' אלקנה הלוי קרויס ז"ל מדבערצין סיפר, שפעם אחת לא היה לו שנה טובה, והזכיר עצמו בפני רבו הרה"ק בעל ה'בני שלשים' מקאסן זיע"א, ואמר לו הרבי – למה בפורים לא שימחת את עצמך, כפי שנהגת בפורים, כזה שנה היה לך. (פלאי התורה)
  2. משנכנס אדר מרבין בשמחה

    משנכנס אדר מרבין בשמחה

    משנכנס אדר מרבין בשמחה א מקור הדין, וטעם להשמטת הרמב"ם והשו"ע דין זה א) במס' תענית (כ"ט א') איתא, אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב, כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. והרמב"ם (פ"ה מתעניות ה"ו) והשו"ע (סי' תקנ"א ס"א) הביאו את הדין שמשנכנס אב ממעטין בשמחה...
  3. א

    שמחה ??? מהי שמחה ???

    נצטווינו בתורה לשמוח ברגלים וכן משנכנס אדר מרבים בשמחה וכן כל הזמן אנו צריכים להיות בשמחה "תחת אשר לא עבדת .. בשמחה" מהי השמחה ואיך מגיעים אליה??
  4. ה

    מרוב שמחה נתחדד בשרו של יתרו

    ויחד יתרו וגו' (יח, ט). תרגום אונקלום וחדי. וצריך לדעת למה ידבר הכתוב כאן ארמית ולא אמר לשון ברור שהוא לשון הקודש. והגם שאמרו ז"ל (סוטה ל"ב.) בשבעים לשון, אף על פי כן דבר יגיד בשנותו את טעמו. ונראה כי יודיע הכתוב כי מרוב השמחה נתחדד בשרו, כי תמצא כשתהיה לאדם שמחה והוא דבר שלא כפי המשוער במושג...
  5. ה

    זכירת השבת כבר מיום ראשון

    זכור את יום השבת וגו' (כ, ח). פירוש שיזכרהו מיום א', ולזה הקדים המאוחר כי מן הראוי היה להקדים לומר ששת ימים וגו' ואחר כך יאמר זכור, אלא נתכוין לומר שהזכירה תהיה מיום ראשון על דרך אומרם ז"ל (מכילתא) שכל יום יאמר היום יום א' בשבת וכו' פירוש ובזה יקדשו ולא יטעה בו. אור החיים הק' - בפרשתנו
  6. ב

    חידת חנוכה מתי קיפץ אהרון הכהן (ככה"נ במשכן) מרוב שמחה?

    חובה לצטט את המקור
  7. ב

    חידת חנוכה יהודי חסיד וגוי רשע ושני שערים ויום שמחה

    יהודי חסיד וגוי רשע ושני שערים ויום שמחה התשובה במילה אחת בלבד. (עדיף להוסיף מקורות)
  8. נ

    חנוכה גדול המחטיאו יותר מן ההורגו וא"כ בחנוכה צריך להיות שמחה יותר גדולה

    כתב הלבוש שהטעם שתיקנו חז"ל חנוכה להודות ולהלל ולא למשתה ושמחה כפורים, כי בפורים היה הצלת נפשות ובחנוכה לא היה הצלת נפשות כי היוונים לא ביקשו נפשות רק הכנעה והעברת דת. וצ"ב דהא פירש"י בפרשת כי תצא דגדול המחטיאו יותר מן ההורגו וא"כ בחנוכה צריך להיות שמחה יותר גדולה (ט"ז תר"ע).
  9. נ

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע שתי הערות לגבאים הנכבדים בהושענא רבה

    אל הגבאים הנכבדים! א. נא תדאגו לספק ערבות לציבור. עיין רמ"א סימן תרס"ד ס"ב. ואם כן מה נגרע חלקינו מבתי כנסיות של החסדים שיש דוכנים למכירת ערבות? ב. נא ונא הפסיקו למחות בילדים ובבחורים היקרים שמניפים את נחת זרועם על חביטת הערבה ומנפצים אותה בהידור ובחוזקה לעבר הקרקע, עד שהעלים מתפזרים ומכסים את...
  10. ד

    מסכת סוכה שמחה קרובה לקלות ראש האמנם?

    הגמ' בסוכה דף נב ע"א: כאן שעסוקין בשמחה. ורש"י: וקרובה לקלות ראש וכו' ולכאו' צריך לבאר שעניין השמחה, היא שחרור מהכובד ראש וחיבור לרגשות עד כדי שהשמחה פורצת. ובמצב כזה ששומר הסף השכלי פחות נוכח, אפשר להגיע לקלות ראש שהוא ג"כ מצב של פחות מחשבה שכלית. השאלה היא האם באמת זה הפשט, וא"כ האם זה...
  11. ה

    השמחה בראש השנה

    השמחה ביום ראש השנה, מדברי קבלה היא. (ט) וַיֹּ֣אמֶר נְחֶמְיָ֣ה ה֣וּא הַתִּרְשָׁ֡תָא וְעֶזְרָ֣א הַכֹּהֵ֣ן׀ הַסֹּפֵ֡ר וְהַלְוִיִּם֩ הַמְּבִינִ֨ים אֶת־הָעָ֜ם לְכָל־הָעָ֗ם הַיּ֤וֹם קָדֹֽשׁ־הוּא֙ לַה' אֱלֹהֵיכֶ֔ם אַל־תִּֽתְאַבְּל֖וּ וְאַל־ תִּבְכּ֑וּ כִּ֤י בוֹכִים֙ כָּל־הָעָ֔ם כְּשָׁמְעָ֖ם...
  12. געגועים

    אלול אז תשמח בתולה במחול - בחודש אלול

    אי' בבני יששכר (מאמר א' אות ה): אז תשמח בתולה במחול וכו' (ירמיה לא יב), שמעתי מאת שאר בשרי הרב החסיד הקדוש מוהר"ר אלעזר זצ"ל מ"כ בליזענסק, אז תשמח בתולה היינו רמז לחדש אלול אשר מזלו בתולה, הנה תשמח במחול, כשימחול הש"י עונותיהם של ישראל עכ"ד. ועוד כתב (שם אות ב): מזל אלול בתולה בגימטריא אם...
  13. ג

    ראה בענין חיוב שמחה בליל יום טוב ראשון

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיית אך שמח (טז טו) בפסחים עא. ממעטינן ליל יום טוב ראשון מחיוב שמחה, מדכתיב "אך" שמח. ובטעם הדבר איכא למ"ד שם דזהו משום דבשלמי שמחה בעינן זביחה בשעת שמחה, היינו ששחיטתן תהיה ביו"ט עצמו ולא מערב יו"ט, וממילא בליל יו"ט ראשון אין לו במה ישמח, משום דבלילה אין מקריבין קרבנות...
  14. ג

    ראה מצות שמחה ברגלים חשובה "עשה דרבים"

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושמחת בחגך (טז יד) בגמ' במועד קטן יד: אמרינן, שאבל אינו נוהג אבילותו ברגל, משום שהעשה של "ושמחת בחגך" הוא עשה דרבים, ודוחה את האבילות שהיא רק עשה דיחיד. ומבואר חידוש, ששמחה חשובה "עשה דרבים" אע"פ שכל יחיד מקיים אותה בפני עצמו, כיון שכולם מחוייבים בה. והקשה בספר יד אליהו...
  15. ג

    ראה ושמחתם לפני ה' אלקיכם, על איזו שמחה מדובר

    במגדלות מרקחים (המצוטט בזאת) הביא דהנה בגמ' (מו"ק ט, א) מבואר שהיה מצוות שמחה בבניין בית המקדש, ולכן אכלו ביוה"כ, ומקור למצוות שמחה בתוס' הרא"ש ובשיטה לתלמיד רבינו יחיאל מפאריס בשם ריב"ם דילפינן ממה שהקריבו הנשיאים לחנוכת הבית שלמים, ובכל שלמים יש שמחה, כדכתיב בפר' כי תבוא "וזבחת שלמים ואכלת שם...
  16. ג

    ראה החיוב לשמח את בני ביתו ברגל

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושמחת אתה וביתך (יד כו) בסוכה כז: היה רבי אליעזר אומר משבח אני את העצלנין שאין יוצאין מבתיהן ברגל, דכתיב ושמחת אתה וביתך. ומבואר בגמ' שם, דלפי"ז הא דחייב אדם להקביל פני רבו ברגל, היינו דוקא היכא שיכול לחזור באותו היום, דאל"כ אינו רשאי לבטל מצות שמחה עם אשתו. והרמב"ם...
  17. געגועים

    ואתחנן אין שמחה כשמחת הבוטח בה' באמת

    שְׁמַע אֶחָד, אי' בזוה"ק (בפרשה רסה. פינחס רלו: רנח.) ע' ד' רבתי, נשארו אותיות אשמח. מרמז למ"ש בשפת אמת (סוכות תרמ"ה ד"ה מצות) כי אין שמחה כשמחת הבוטח בה' באמת, כמו שמבאר בספר חובת הלבבות. וזהו לשון חובת הלבבות (בפתיחה): והבוטח באֵל, בבטחה מהפגעים, ולבו בטוח ממצוא הרעות, וכל אשר יבואנו מאת...
  18. אז ימלא שחוק פינו

    אז ימלא שחוק פינו

    מה האיסור לאדם למלא פיו שחוק??? >>> האיסור משום החורבן או הרחקה מעבירות??? >>> האם מותר שחוק בשמחה של מצוה??? >>> האם יש איסור לשחוק בעולם הזה??? >>> האם היה מותר שחוק בבית שני??? >>> יאמרו בגוים הגדיל ה' – שמחה בקידוש ה'. >>> מהי שמחה של מצוה בדברי תורה??? אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם...
  19. ה

    תופעת השירים בחורים רוקדים כמו אפריקאים

    מה שקורה היום בחתונות הוא מזעזע בס ואלקטרוני כמו קרקס אפריקאי מישהו חושב שזה נורמלי מה שקורה שבחורים רוקדים כמו אפריקאים.
  20. ש

    איכה איך נאמרו הנבואות הקשות מתוך שמחה?

    (שבת ל:): "ללמדך שאין שכינה שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה". ושמעתי בעבר קושיא, [ואף תירוצים אך הם לא ישבו את דעתי...] איך ירמיהו שמח בעת שהתנבא את מגילת איכה? ואף שאר הנבואות הקשות שנאמרו ע"י...
חזור
חלק עליון