שנים מקרא

הגר"מ פיינשטיין נשאל - האם ישנה חובה לקרוא 'שנים מקרא ואחד תרגום' את ארבע הפרשיות הנוספות בשבועות אלה לפרשת השבוע: 'שקלים', 'זכור', 'פרה' ו'החודש'? והשיב - כי מדברי הפוסקים בנוגע לפרשיות הנקראות בחגים, שאין חובה לקוראן 'שנים מקרא' מפני שהן נקראות במקומן במשך השנה לפי סדר פרשיות השבוע, אנו למדים...

"ואלה שמות בני ישראל" [א-א] ר"ת ואדם אשר לומד הסדר, שנים מקרא ואחד תרגום, בקול נעים ישר יחיה שנים רבות ארוכים לעולם, [בעל הטורים בדפוסים החדשים] וכדברי הגמ' [ברכות ח.] "אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפי' עטרות ודיבון [שאין בהן תרגום]...

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בבעל הטורים ר"ת ואדם אשר לומד הסדר שנים מקרא ואחד תרגום בקול נעים ישיר יחיה שנים רבות ארוכים לעולם. והוא כמו שאמרו (ברכות ח:) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו. והנה הסיבה שתלוי בזה...

אם נאמר שצריך כסידרן - נפק"מ למי שאוחז שם, ואם לא צריך כסידרן - נפק"מ לכל אחד. אך בכ"א נראה שצריך לכוון לשם שנים מקרא, ואפי' אם מצוות דרבנן אינן צריכות כוונה - כאן, שמכוון למצווה אחרת, גרע טפי, כמש"כ הר"ן ר"ה י"א ב' מדפי הרי"ף.