ספיקא דאורייתא

אם מדאו' או מדרבנן: דעת הרמב"ם (אסורי ביאה יח יז, אבות הטומאות טז א, כלאים י כז) והראב"ד (כלאים י כז) והרמב"ן (הובא בר"ן קידושין טו: מדפי הרי"ף ד"ה גרסי') דאינו אלא מדרבנן. ודעת הר"ן (קידושין טו: מדפי הרי"ף ד"ה גרסינן, ובשו"ת סי' נא.) והרשב"א (קידושין עג: ובתורת הבית בית ד שער ג דף קב) דהוי...

קיי"ל דמודי ר"ש בפסיק רישא ולא ימות, כך שההיתר והפטור של 'דבר שאינו מתכוון' הוא רק במקום ספק, אך דעת הרמב"ם הידועה היא שכל ספיקא דאורייתא מותר מה"ת ואסור רק מדברי סופרים, ולפי"ז גם אם היה עושה את המעשה בכוונה היה מותר מהתורה, וא"כ צ"ב מ"ט בעי' להיתרא דאינו מתכוון*. והיא קושיא עצומה, ולא מצאתי...

יל"ע בכל ספק מה גדרו, שהרי בכל ספק יש שני צדדים, והתורה הדריכה את האדם כמו איזה צד להתנהג, וכשנוהג לפי צד אחד לכאו' אינו נוהג כמו האמת המוחלטת כיון שבמציאות יש גם צד שני, וא"כ אין הכרח שצד זה הוא הצד האמיתי. אך באמת, כאשר נדון כל צד לעצמו, הלא לפי צד זה הוא אמת, ורק כאשר במציאות לפנינו מצטרפים...

נושא מסוים שהוא דאורייתא, שבאם מתעורר בו ספק, הפסק יהיה לקולא - מי יודע? מה הנושא? ומה הטעם?

מה הדין כאשר נופל ספק בעצם הדבר אם הוא מדאורייתא או מדרבנן, האם דנים את הספק כספיקא דאו' וממילא לחומרא או כספיקא דרבנן ולקולא? זכור לי דיוק מהפרי מגדים. ובכל מקרה אכתוב מה שעלה בדעתי. וכמובן אשמח לקרוא ראיות נוספות שיעלו החברים באשכול. לפו"ר חשבתי לדמות קצת למש"כ בבדק הבית שלא מועיל ס"ס כשהספק...