ספיקות

בפסחים (מה:) הסתפקה הגמ' באופנים מסויימים של שתי חצאי זיתים של בצק האם מצטרפים לעניין ביעור חמץ. וכתב הרא"ש שם פ"ג (סי' ב') בשם בעל העיטור שמבטל ואין צריך לבער, שכיון שביטל הוי דרבנן ואזלינן לקולא. וחזינן שאפילו שהספק נולד בדאורייתא, סגי בביטול, ונפסק בשו"ע ובמשנ"ב. ויש לעיין מדברי הרא"ש שם פ"ד...

יל"ע בכל ספק מה גדרו, שהרי בכל ספק יש שני צדדים, והתורה הדריכה את האדם כמו איזה צד להתנהג, וכשנוהג לפי צד אחד לכאו' אינו נוהג כמו האמת המוחלטת כיון שבמציאות יש גם צד שני, וא"כ אין הכרח שצד זה הוא הצד האמיתי. אך באמת, כאשר נדון כל צד לעצמו, הלא לפי צד זה הוא אמת, ורק כאשר במציאות לפנינו מצטרפים...

הנה ספיקות אלו כולם לא נכתבו מקופיא [כלומר ללא כל מקור ונדנוד לספק], אלא לכל ספק מקורות חשובים השמורים עימדי. אעלה אותם למען תרבה הדעת:

בגמ' שבת כג. איתא אמר רב הונא חצר שיש לה שני פתחים צריכה שתי נרות עיי"ש. וכך נפסק להלכה בשו"ע (סימן תרעא סעיף ח) חצר שיש לו שני פתחים משני רוחות, צריך להדליק בשתיהן מפני החשד. ובגדר התקנה להדליק בב' פתחים מפני החשד, כבר חקרו האחרונים האם זו תקנה חדשה של הדלקה ואינה בגדר התקנה של הדלקת נרות...

ב"ה באשכול דנן ירוכזו פנינים חקירות ספיקות מענייני חנוכה מהגאון האדיר רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל מוזמנים להעלות מד"ת של הגאון זצ"ל.

כתב השו"ע סימן תרע"ה ס"ב יש מי שאומר דכיון דהדלקה עושה מצווה צריך שיתן שמן בנר כדי שיעור קודם הדלקה, אבל אם בירך והדליק ואח"כ הוסיף שמן עד כדי שיעור לא יצא ידי חובה. וכתב המ"ב (ס"ק ח') שצריך לכבות ולהדליק מחדש. והסתפקתי בשבת האחרונה, כשמדליק בחלון ביתו, ולאחר ההדלקה סוגר את החלון. באופן שיש...

א. יל"ע האם ברכת הראיה (אדם שאין לו נ"ח) נתקנה במקום הדלקה וכפשט השו"ע (סי' תרע"ו ס"ג) או דהוי ברכה על הזמן ותיקנו שיברך בשעה שרואה נ"ח דהא אין מברך על עצם הנרות כמבו' בשו"ע שם. ונפק"מ לברך על נרות קטן או גזול דאם נימא דבמקום הדלקה אפשר דלא יצא יד"ח ולהצד ב' י"ל דיצא ויל"ע. ב. יל"ע אם יוצא יד"ח...

אפשר לדלג על קריאת המקורות כלשונם ולגשת תיכף ומיד לסיכום. כתב במגן אברהם (סימן תרעא ס"ק א) וז"ל: מוסיף והולך. נ"ל דמי וכו' ואם יש לו שמן בצמצום ולחבירו אין לו כלל מוטב שידליק בכל לילה אחד ויתן גם לחבירו דהא מדינא א"צ אלא אחד עכ"ל. והובא במ"ב שם ס"ק ו. וכן כתב המגן אברהם (סימן תרנח ס"ק יב) לענין...

כתב השו"ע (סימן תרסו - דיני סוכה ביום השביעי) וזה לשונו: אע"פ שגמר מלאכול ביום השביעי שחרית, לא יסתור סוכתו אבל מוציא הוא את הכלים ממנה מן המנחה ולמעלה, ומתקן את הבית לכבוד י"ט האחרון; ואם אין לו לפנות כליו ורוצה לאכול בה בשמיני, צריך לפחות בה מקום ארבעה על ארבעה לעשות היכר שהוא יושב בה שלא לשם...

הסתפקתי עכשיו מה הדין אדם שבנה סוכתו שבע טפחים בשיעור ר' חיים נאה, ובשיעור חזון איש זה עולה פחות משבע טפחים. ר' חיים נאה הגדיר טפח כאורך של 8 ס"מ. סה"כ 6 טפחים = 48 ס"מ. החזון איש הגדיר טפח כאורך של 9.62 ס"מ. סה"כ 6 טפחים = 57.7 ס"מ. לר' חיים נאה 7 טפחים = 56 ס"מ. לחזון איש 7 טפחים = 67.34...

הסתפקתי היום מה הדין אדם שקיימות לפניו ב' אפשרויות, או לשבת בסוכה שפסולה מדרבנן או לשבת בבית, מה עדיף? וספק זה שייך ביושב בסוכה גדולה ושולחנו בתוך הבית ויהיה תלוי בפלוגתת הראשונים, לשיטת התוס' (ג. סוד"ה דא"ל) דלא יד"ח מהתורה אין ענין שישב בסוכה כזו ואילו לשיטת הריטב"א והר"ן (כח.) דהוא רק מדרבנן...

הסתפקתי היום באדם שישב בשמיני עצרת בסוכה וע"ו האם בכה"ג עובר על בל תוסיף. ובפשטות תלוי הדבר במחלוקת הראשונים אם יושב בסוכה וע"ו אינו יוצא יד"ח מהתורה או מדרבנן, ולשיטת הרי"ף (ד. מדפי הרי"ף) דסוכה ו' על ו' כשרה מהתורה ורבנן הוא שפסלוה, אם כן יש מקום לומר דעובר על בל תוסיף. ואילו לשיטת הראשונים...

בגמ' ז. אמר רבא וכן לשבת מגו דהויא דופן לענין סוכה הויא דופן לענין שבת. וחידוש דין זה נוגע לשני עניינים. א. להתיר טלטול מהסוכה והחוצה אף שהסוכה בנויה משתי דפנות וטפח, וליתא ג' דפנות ב. אף בתוך ג' מחיצות אסור לטלטל מדרבנן אבל בשבת סוכות התירו משום מצווה סוכה. עיין במ"ב סימן תר"ל ס"ק לב. והסתפקתי...

בגמ' סוכה ז. איתא בסיכך על גבי מבוי שיש לו לחי כשרה, הסוכה כשרה [אף שהלחי פחות משיעור טפח ואין בו שיעור דופן] והטעם מפני שאומרים מיגו דהוי דופן לענין שבת הוי דופן לענין סוכה עיי"ש. וכך נפסק בשו"ע סימן תרל סעיף ז' עיי"ש. ויל"ע מכמה פנים. א. בגמ' סוכה כג. קיי"ל דבעינן מחיצה הראויה לשבעה, וכיון...

דעת החיי אדם הבכורי יעקב והביאור הלכה שאין לברך על אתרוג שנצטמק פחות משיעור כביצה. והוא פסול משום שאינו הדר. (עיין ביאור הלכה סימן תרמ"ח סעיף כ"ב ד"ה פסול) ומאידך דעת החזו"א (סי' קמ"ח סק"ב) שאתרוג שנצטמק בימי החג פחות משיעור כביצה, כשר ומברכים עליו, וטעמו עפ"י הגמ' סוכה לא: שר"מ סובר ששיעור...

סוכה שאין בה ז' על ז' פסולה. שו"ע סי' תרל"ד ס"א והעיר בשער הציון שם סק"א מדוע לא די בו' על ז' שהרי אדם יושב בוי"ו טפחים וטפח לשולחנו. וכתב ליישב בשם המאמר מרדכי כיון דבעינן שבעה מצד אחד, צריך להיות ז' מכל צד כדי שיוכל האדם לישב בכל מקום ומקום. ויש לעיין לפי מה שכתב התרומת הדשן סימן צ"ב במי שצר...

כתב הרמ"א סימן תרל"ט בענין היושב בסוכה דבזמן ירידת הגשמים שכל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא משם ועושהו נקרא הדיוט ואינו מקבל שכר עיי"ש. וצ"ע אמאי רק נקרא הדיוט ואינו מקבל שכר הרי קיי"ל דעצי סוכה אסורים בהנאה כקדשים כל שבעה כדדריש ר' עקיבא חג הסוכות שבעת ימים לה', מה חגיגה לה' אף סוכה לה' (סוכה ט.)...

מעשה שהיה בכהן שחפצה נפשו לטייל עם חבריו ומשפחתו בימי בין הזמנים, דא עקא שחלק גדול מהטיול היה להשתטח על קברי הצדיקים בתחינה לקראת השנה החדשה, ומה לכהן בבית הקברות?! אלא שאותו כהן פיקח היה, ואמר כי אלו הקברים המדוברים לא היו ידועים מעולם, ונתגלו רק ברוח הקודש ע"י האר"י ז"ל, והלא מקובלנו ש'תורה לא...

ג' חשוון. הר נוף. בשעת ערב מוקדמת. עננים כבדים רבצו מעל השכונה ההומה. גשם ראשון החל לרדת בטפטוף מהוסס, כאילו שואל רשות אם להפר את השגרה. גם בבית הוריו של יענקי טפטפו טיפות. לא של מים, אלא מין שקט סמיך כזה. שקט של שאלות שתלויות באוויר, של הכרעות חמקמקות, ושל בחור אחד מסתגר שיודע שהגיע הזמן...

בפורום זה רציתי להעלות את כל ההכרעות בספקות שמצינו בתורה. ורציתי לשמוע את חוות דעת הציבור האם פספסתי דבר מה. ספק ממון - הודאת בעל דין / אנן סהדי / עדים / שטר / חזקת אומדנא / חזקת רוב / חזקת סברא / מוחזק / תפיסה בספיקות / חזקה מה שיש לאדם בידו שלו הוא / רוב / קרוב / מרא קמא חזקת שלוש שנים /...