טעמים

לפני כמה שבועות קראתי שמו"ת בביהכ"נ וקראתי גם את התרגום בטעמים, והעיר לי אברך אחד שכתוב בזוהר לא לקרוא תרגום בטעמים, אם מאן דהוא יודע על מיקומו של הזוהר הנ"ל או ידיעה אחרת בנושא, אשמח בתגובתו כאן.

אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ (ויקרא יא, מג) בגמרא מסכת עירובין (יג, ב) מסופר שתלמיד ותיק היה ביבנה שהיה מטהר את השרץ במאה וחמישים טעמים. נשאלת השאלה, מדוע נקטו דווקא המספר הזה 'מאה וחמישים', ולא מספר אחר? דבר חידוד נאה אמר הגה"ק רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצא זי"ע...

הר"ן: בתורה כתוב: "לחם עני" (דברים טז, ג) בכתיב חסר (ולא "עוני"). מכאן למדו חז"ל שהמצה צריכה להיות פרוסה כדרכו של עני בפרוסה. שתי אכילות מצה לשם מצוה, יהיו בפרוסות ולא בשלימות. המהרי"ל: כדי לומר את ההגדה על מצה, שהיא לחם עוני. שהרי דרכו של עני במצה/לחם חצוי, שמשאיר חצי ליום המחר. החת"ם סופר...

הכלבו: כדי שהילדים יתמהו על השינוי – שמטמינים את המצה, למרות שעדיין לא אכלו אותה, וישאלו על שינוי זה. הגר"ח מבריסק: אפיקומן הוא זכר לקרבן פסח. ע"י ההטמנה תחת הכר או המפה מסירים את החשש, שהאפיקומן עלול להטמא בהיסח הדעת. השפת האמת: המצה מזכירה את הגאולה ממצרים. מחביאים אותה, לבטא את אמונתנו...

כמה טעמים נאמרו למנהג ההתחפשות בפורים: באליה רבה (תרצ"ו) – "זכר למרדכי שיצא בלבוש מלכות". בספר "מנהג ישראל תורה" (תרצ"ו) – "זכר לישועת פורים שהייתה נס מלובש ומחופש בדרך טבע". בשו"ת משנה הלכות ג, ס – "כיון שמחזרים על הפתחים לקבל מתנות לאביונים, וכדי שפושטי היד לא יתביישו, נהגו להתחפש"...

מנהג צדיקים וגדולי הדורות לעשות סעודה גדולה ברוב עם ביום השמיני של חנוכה הנקרא 'זאת חנוכה'. הרב ישראל יעקב פרבר והרב יהודה לייב שטיסל מח"ס 'המנהג' במאמר קצר שמסביר את המקור והטעם. ב"ליקוטי מהרי"ח" כתב, שבוודאי יש בזה גם כן טעמים נסתרים, אבל בפשטות הטעם, שהוא כמו שעושים סעודה לגומרה של תורה כן...

בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לה' בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם יש ב' טעמים בתיבת בשבעתיכם, לרמז שאוכלים בשבועות ב' טעמים, דהיינו מאכלי חלב ומאכלי בשר, חדשה לה' בשבעתיכם ר"ת חלב.

וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא יַעַן וכו' בבעל הטורים: לזרא באל''ף, שמצאו בו כל מיני טעמים חוץ מאחד, והוא טעמו של לויתן. ובפי' עיטור ביכורים מבאר (ובדפוסים אחרים נוסף זאת בתוך דברי הבעל הטורים) שהוא משום עין לא ראתה אלקים זולתך. אפשר לרמז יען אותיות עין, לזרא ר"ת לא ראתה אלקים זולתך. ויש לחקור אם...

וַיִּשְׁחָ֓ט טעם שלשלת מרמז לג' שוחטים שמוזכרים בפיוט חד גדיא, וְאָתָא שׁוֹחֵט וְשָׁחַט לְתוֹרָא, וְאָתָא מַלְאָךְ הַמָּוֶת וְשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, וְאָתָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁחַט לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת.

שבת הגדול הטעם שנקרא שבת הגדול, אפשר בהקדים מ"ש הרב חיד"א ז"ל (כסא דוד דרוש כב) בשם חסד לאברהם (עין הקורא נהר נז) שבכל שנה ושנה שלשים יום קודם הפסח הש"י עושה להם לישראל משא פנים ברוב חסדיו, ומתחיל להוציא נפשותם מהיכלות הטומאה מעט מעט שיעור חלק אחד משלשים בכל לילה, ומבאר החיד"א למה דווקא שלושים...