טענה

בסנהדרין כט. מבואר שהנחש היה יכול לטעון "דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין", אלא שלא טען, והקב"ה לא טען עבורו משום שאין טוענין למסית. ולכאורה יש להבין, הרי אין זו טענה שמשנה משהו בעובדות, אלא סברה בעצם החיוב, חוה היתה צריכה לשמוע לציווי הקב"ה ולא לדברי הנחש. אם זו סיבה לפטור אותו, מה בכך שלא...

אם יש 'דין טענה': יל"ע במה שמצאנו בכמה מקומות שיש נפק"מ אם אדם טען איזה טענה או לא טען – אם הוא משום שזה שטען זה מהוה ראיה מסויימת שהדבר כך[1] או שדין תורה הוא לפסוק לפי הטענות. וע' כתובות טז. וברש"י (ד"ה כיון) דמשמע שענין הברי היינו משום שעי"ז קרוב יותר להיות אמת. והוכיח מזה הגרח"פ שיינברג...