טומאת מת

מקרה שמותר לכהן להיכנס לבית שיש בו מת, לכתחילה?

בפנים יפות כתב (פי"ט פי"ד ד"ה זאת התורה וגו') בתו"ד דאלעזר נהיה כה"ג בחיי אהרן ואפ"ה לא נהיה טמא כשמת אהרן כיון שמת בנשיקה והמת בנשיקה לא מטמא ע"ש. והביאו בזה מה שכתב הרמב"ן (לעיל פי"ט פ"ב) דטעם טומאת המת בעטיו של נחש כי הנפטרים בנשיקה לא יטמאו מן הדין והוא שאמרו צדיקים אינם מטמאין וכו' עכ"ל...

ג' מקראות רצופים הם בפרשה האחד - כֹּ֖ל יְמֵ֣י נִזְר֑וֹ מִכֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר יֵעָשֶׂ֜ה מִגֶּ֣פֶן הַיַּ֗יִן מֵחַרְצַנִּ֛ים וְעַד־זָ֖ג לֹ֥א יֹאכֵֽל. השני - כָּל־יְמֵי֙ נֶ֣דֶר נִזְר֔וֹ תַּ֖עַר לֹא־יַעֲבֹ֣ר עַל־רֹאשׁ֑וֹ השלישי - כָּל־יְמֵ֥י הַזִּיר֖וֹ לַה' עַל־נֶ֥פֶשׁ מֵ֖ת לֹ֥א יָבֹֽא מה בין ימי נזרו...

האם לאחד מחו"ר ידוע מה המקור לכך שהטעם שהחמירה התורה בטומאת מת, מפני שמחמת מיתתו אזי בני משפחתו 'שאלו שאלות' על הקב"ה?

מקרה שבו אדם יהיה טמא טומאת מת - טומאת שבעה, ולא יצטרך הזאת שלישי ושביעי כדי להיטהר מטומאתו.

כל הנוגע במת בנפש האדם אשר ימות. יש להקשות למה נכפל מת אשר ימות. וי''ל שרש''י כאן הביא מחז''ל בנפש זה רביעית הדם והיינו שרביעית דם מהמת מטמא, ולכאורה היה מקום לומר אם רביעית הדם מהמת מטמא א"כ גם רביעית דם מהחי מטמא. לכן כתב הכתוב כל הנוגע במת עצמו, ובנפש האדם והיינו בדם האדם וזה רק אשר...

נשאלתי בשבת ע"י ידיד : האם המשכן נטמא בהיות והיו שם 2 נפטרים? יתכן שהמשכן עצמו ג"כ ראוי לקב"ט -יען אולי ל"ח בנין קבע. אבל עכ"פ אכלי המקדש ודאי קשה? ואיך עבדו ביום הראשון של הקמת המשכן וצ"ע. נסיתי לדחוק שמא לא מתו בהיכל , אלא רק ביוצאם לחצר. אמ' ראיתי בפרדס יוסף שמציין שנחלקו בזה ר"א ור"ע...