תמוז

הרב מרדכי זאב (סג"ל) איטינגא (נקרא: אטינגר; ה'תקס"ד – ב' בתמוז ה'תרכ"ג) היה למדן גליציאני, מחבר ספרים פורה ו"נשיא ארץ ישראל" של כולל עסטרייך-גאליציא. נולד בלבוב לרב יצחק אהרן סג"ל איטינגא שהיה מחסידיו של החוזה מלובלין, ולאסתר בתו של רבי מרדכי זאב אורנשטיין אב"ד לבוב. נישא לרבי יעקב קלמן...

הרה"ק רבי נחמן בהגה"ק אברהם מהורודנקא. נפטר בשנת תקכ"ה היה דמות חשובה בדור הראשון של תנועת החסידות והתפתחותה. היה חסיד במובן הוותיק של המילה עוד בטרם נוסדה תנועת החסידות, ואשר נהיה מחשובי תלמידיו הקרובים וחברו של הבעל שם טוב, עד כדי כך שהבעש"ט כינהו כ"נאמן ביתו". מקשרי חיתון של צאצאיהם מפורסם...

רבי יצחק בן יעקב קנפנטון (ה'ק"כ - א' בתמוז ה'רכ"ג) היה מגדולי חכמי ספרד בדור שלפני הגירוש, היה ראש ישיבה, מקובל, רופא, מתמטיקאי, ואיש ציבור. נולד בקסטיליה שבספרד בשנת ק"כ לאביו רבי יעקב שהיה מתלמידיו של רבי חסדאי קרשקש. רבי יצחק קנפנטון עמד בראש ישיבה גדולה בסמורא שבצפון-מערב ספרד. תלמידיו...

רבי שלמה הלברשטאם (הראשון) (תר"ז - א' בתמוז תרס"ה) היה מקים חסידות באבוב והאדמו"ר הראשון שלה. נולד לרבי מאיר נתן הלברשטאם בן רבי חיים מצאנז ולביילא בת רבי אליעזר מדז'יקוב, בשנת תרט"ו התייתם מאביו, ועבר לגור אצל סבו (אבי אמו) בדז'יקוב. בשנת תרכ"א נשא את רבקה הענא, בתו של רבי יהושע רוזנפלד...

הרב חיים אלעזר וקס (ה'תקפ"ב - א' בתמוז ה'תרמ"ט) היה רב ופוסק מפורסם בפולין בסוף המאה ה-19, רבן של קאליש ופיוטרקוב, מחבר הספר "נפש חיה", התבלט במיוחד בתמיכתו ביישוב ארץ ישראל. רבי חיים אלעזר וקס נולד בעיירה טרנוגרוד שבפולין בשנת 1822 לרבי אברהם יהודה לייבוש ולחיה. נקרא על שם דודו. נישא לבתו של...

רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין (ניישטאדט, פולין ה'תקי"א – קרקוב, א' בתמוז ה'תקפ"ג), רב, ומקובל, מגדולי אדמור"י תנועת החסידות. נודע על שם ספרו מאור ושמש. רבי קלונימוס נולד בנובה מיאסטו (ניישטאט) בשנת תקי"א למשפחה מעוטת אמצעים בת עשר נפשות, לאביו ר' אהרן הלוי אפשטיין, צאצא לכאורה משמואל הנביא...

רבי יוסף ב"ר רפאל סקוביץ (כונה: ר' יוֹסֶלֶ'ה מורה-הוראה; ה'תקע"ה - א' בתמוז ה'תר"ן) היה דיין ומו"צ בווילנה, מחבר הגהות "פורת יוסף" על התלמוד הבבלי שנדפסו בש"ס וילנא. רבי יוסף ב"ר רפאל שימש כראש המו"צים בווילנה במשך עשרות שנים, משנת ה'תר"ה ועד לפטירתו, כשבהמשך הצטרף אליו ידידו הצעיר ממנו, רבי...

זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא ר"ת תַּמֻז, רמז שהיה צריך להיות ראש השנה בחודש תמוז, כדאי' בפסיקתא דרב כהנא (פיסקא ל') רצה הקב"ה שיהיה בכל חדש מחדשי הקיץ רגל, ונתן להם פסח בניסן, ופסח שני באייר, ועצרת בסיון, ורצה ליתן להם מועד גדול בתמוז, וכיון שחטאו נדחה לתשרי. וביארו המפרשים הכוונה שרצה ליתן להם...