תפילין

בתרגום שני ח, טו כתוב טוטפן דמקבעין בדהבא והרי במגילה כד: דרך חיצונים אלא שרק היה מצופה ולנו"ב בסי' א ציפוי בלבד לא בכלל וממילא שפיר דמי. אך למאירי וריטב"א ושו"ע (לב, מח) דאסרי נמי הכי קשיא. ואפשר שרק מלמטה היה, ולרשב"א ג, רפב אין חציצה בתש"ר בכה"ג. או שהיו קובעות רק מסביב אבל בפנים היה חור...

לשיטת אחד הפוסקים.

בסידור אוצר התפילות בפירוש ההושענות, הביא בשם המהרי"ל מדיסקין זצ"ל שתיכף אחר שגמרו לאכול הפסח במצרים, נשאר להם זמן עד יציאת מצרים, ואז אמר להם משה פרשת קדש והזהירם על התפילין, והיו לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך, והם הלכו מיד ועשו להם תפילין מעורות הפסחים וגידיהם, ומאז והלאה היו הולכים מוכתרים...

מדוע החינוך לא כתב את מצוות תפילין בפרשת בא אלא בפרשת ואתחנן.

וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה (שמות יג, טז) בשבתות ומועדי השנה אין מניחים תפילין, אבל יש שני חגים בימות החול בהם כן מניחים תפילין, והם: חנוכה ופורים. זה נרמז בפסוק וְהָיָה לְאוֹת עַל י"ד כ"ה, דהיינו שביום הפורים שהוא ביום י"ד באדר, ובימי החנוכה המתחילים ביום כ"ה בכסליו, יש להניח תפילין. (אמרי...

ו הָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ (שמות יג, ט). וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ (שמות יג, טז). בפסוקים אלו המופיעים בפרשת השבוע, אנו לומדים על מצות הנחת תפילין של יד ותפילין של ראש, כאשר הכתוב מזכיר תחילה של יד ואחר כך של ראש. מוקדמים בפסוק כתב...

והיה לאות על ידכה וגו' (יג, טז). רבותינו ז"ל (מנחות ל"ז) אמרו ידכה יד כהה שהוא יד שמאל, וצריך לדעת מדוע לא בחר ה' ביד ימין לעשות בו המצוה כי הוא המשובח, ורבותינו אמרו (שם) להיותו מכוון כנגד הלב שבצד שמאל, ודבריהם אמת, אלא שנראה לי לתת טוב טעם כי הכתוב עצמו נתן טעם הדבר במה שכתב כי בחוזק יד. כי...

יש ענין למי שמתעטר בהם במנחה, ללובשם מחוץ לבית כנסת?

האם מישהו מעונין בפרשיות תפילין ומזוזות "גאונים" בהמלצת הגר"ח קלופט שליט"א במחיר קרוב לרגיל? דהיינו 1.עיבוד עפצים. 2. שכבת העור- ליצה לבד/גויל למזוזה. 3. דיו עשנים. 4. צורת האותיות "זכרון". 5. פתוחות וסתומות כהרמב"ם.

וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן וְהַקְּשֻׁרִים לְיַעֲקֹב (בראשית ל, מב) נפסק בשלחן ערוך (או"ח סי' כה, א) שבכל יום יש להתעטף תחילה בטלית, ורק אחר כך להניח תפילין. וזה רמוז בפסוק: וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן – תחילה יש להתעטף בטלית, ורק לאחר מכן - וְהַקְּשֻׁרִים לְיַעֲקֹב – יש לקשור התפילין. (עטרת...

כתב המשנה ברורה בהל' תפילין (סי' כ"ז סקט"ו): ”כתב בספר מחצית השקל: ורע עלי המעשה של אותן האנשים שמגדלין בלורותיהן, מלבד כי הוא דרך שחץ וגאוה, עיין מ"ש ביו"ד סי' קע"ח, יש בו איסור בהנחת תפלין דכיון דגדולין הרבה ליכא למימר בהו היינו רביתיהו, וחוצצים, עיי"ש. ובלאו חציצה נמי - בשביל הני שערות...

ומה עם השמירת עינים של אותם 'חסידים? וכבר ידוע מש"כ חז"ל "אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך".

כתב הנצי"ב בספר העמק דבר (במדבר פרק טו פסוק לט) וז"ל: ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. לימדנו בזה מעשה המצות שלא נחשבו למצוה אלא אם עושה ומאמין עכ"פ שהוא מצוה ועושה. ולאפוקי אם לבבו פונה אחרי מינות שאינו מאמין במצוה כלל. אין בעשייתו נחשב למעשה וזהו אחרי לבבכם. ופי' בגמ' ברכות פ"א זו מינות...

היכן מצינו שצריכים להניח תפילין של ראש לפני תפילין של יד, ושניהם נמצאים לפניו ובחליצה חולץ של יד תחילה?

בבעל הטורים שם י"י נקרא ר"ת שי"ן של תפילין. ואי' בבן יהוידע (שבת קיח:) שהמסתכל בשתי שיני"ן של תפילין מסוגל ליראת שמים. אפשר לרמז שם י"י נקרא (עם התיבות) בגי' שי"ן שי"ן, המסתכל בב' שיני"ן, ויראו מביא ליראת שמים, ועי"ז ויראו ממך שמשפיע היראה גם על אחרים.

כִּי קִלְלַת אֱלֹקִים תָּלוּי ר"ת בגי' ראש ויד, רמז למשנה (סנהדרין מו.) שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי. וכתבו שזה רמז לתפילין של ראש ותפילין של יד דמרי עלמא, שהקב''ה מניח תפילין (ברכות ו.). ואפשר קללת אלקים תלוי הוא כמו שכתוב והיו חייך תלואים לך מנגד שדרשו חז"ל (ברכות כד.) זה התולה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וקשרתם אותם לאות על ידכם (יא יח) בשו"ת יהודה יעלה או"ח סי' י"ט נשאל, באדם משותק שאחרים מניחים לו את התפילין, האם יכול לברך על זה, שהרי על מצוה שאין בה מעשה לא תיקנו חכמים ברכה כמבואר בשו"ת הרשב"א סי' י"ח, וכיון שהוא אינו עושה מעשה אינו יכול לברך. וכתב שם דיכול לברך, כיון...

וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בבעל הטורים: טֹטָפֹת ט' תגין, כנגד ט' איברים שבראש. ואפשר עוד עפימ"ש בזוה"ק (ח"ב קנב.) שאות ט' הוא אות של חיים, ולכן רמז ט' תגין שכל המניח תפילין מאריך ימים (מנחות מד.). עוד בענין אות ט' ראה כאן

שאלני ח''א, האם מישהו שהניח תפילין קודם בר מצווה (כהכנה למצווה) יצא מכלל קרקפתא דלא מנח תפילין. [והביא סייעתא לדבריו מהא דמלין את הנפלים]

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כתב הבית יוסף (או"ח סי' כ"ה) בשם הנמוקי יוסף (הלכות ציצית) "וכבר נשאלתי על המניח תפילין והמתעטף בשחרית איזה מקדים, ונראה שראוי להקדים מצות ציצית ששקולה כנגד כל המצוות, ועוד שהיא תדירה יותר שנוהגת בין בחול בין בשבת בין ביום טוב, ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם". ובשאגת אריה...