תקווה

כמה בורות שכריתי ואין מים ערמות עפר שערמתי וכמה נתבלו הידים כמה נהרות חציתי מבוסס עד מותניים עיני עיני יורדה מים רוב זמן שהיבלתי מי ישיב הנה פרושות הכפיים מושטות אל האוויר אולי יבוא עם הרוח ירד בעבים וארמונות שקר שטיפחתי מי יחריב ויגרש השעירים המשוטטים המלהטטים בין לשונות של אש ומים...

לפרש שיחי אביתי ולערוך אמרי עלי איגרת ואקח הכתב והמכתב באישון ליל באשמורת והדיו יבש בצנצנת והעופרת נתנפצה לרסיסים מיראה ופחד רעיוני לב בוערים ואדקור זרועי בקולמוס ובדם נפשי אביעה ולוח ליבי האיגרת ועוז רוחי ידמיע עינים מסובלות בעונג ולב כבד כמשקולת דמעי אש ומים דמעי חורבן פעמיים ומבעד...