שיר תקווה

[בן פטורא]

כמה בורות שכריתי
ואין מים
ערמות עפר שערמתי
וכמה נתבלו הידים
כמה נהרות חציתי
מבוסס
עד מותניים

עיני עיני יורדה מים

רוב זמן שהיבלתי
מי ישיב
הנה פרושות הכפיים
מושטות אל האוויר
אולי יבוא עם הרוח
ירד בעבים

וארמונות שקר שטיפחתי
מי יחריב
ויגרש השעירים
המשוטטים המלהטטים
בין לשונות של אש ומים

ואשוב אל הבורות
אשר כריתי בעמלי
ופיהם פרושים לשמים
חבוים בין גבעות
וערמות עפר
והד זעק שועלים
עוד באוזני

ה הקשיבה ועשה אל תאחר