תואר

מצינו במפרשים כמה תנאים מענינים להתר 'יפת תואר': א. כתב העמק דבר שדווקא לאחר שנגמרה המלחמה הותרה אשת יפת תואר, מדכתיב ונתנו ה' אלהיך בידך, דהיינו לאחר גמר המלחמה שכבר עברה עת הסכנה, משא"כ כשעוד המלחמה לפניהם אע"פ ששבו כמה אנשים ונשים, אז מחויב האדם להסיח דעת מאשת יפת תואר. ואפשר לפרש עוד טעם...

רש"י ד"ה ולקחת לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, שאם אין הקב"ה מתירה, ישאנה באיסור, אבל אם נשאה, סופו להיות שונאה, וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה, דברי רש"י הקדוש ממש מרפסין איגרי דאם התורה ירדה לסוף דעתו של אדם, ומעידה שלא יעמוד בניסיון ולכן התירה, אמאי לבסוף שונאה, ולבסוף מוליד בן סורר ומורה...

יש לחקור בגדר התר יפת תואר. האם הוה ההתר בגדר הותרה, או דלמא דהוה ההתר רק בגדר דחויה? כלומר האם האיסור הותר לכתחילה בהתר גמור, או דלמא רק נדחה, דבדיעבד מותר לישר אשת יפת תואר?

אחד הראשונים