יהושע בן נון

בפרשה זו מובא שמשה רבינו כתב את התורה ונתנה לכהנים בני לוי נושאי הארון, ובסוף פרשת וילך כתוב ביתר ביאור שככלותו לכתוב נתנה ללויים כדי שישימו אותו בצד הארון, ויתכן שפסוקים אלו נדרשים באחת מל"ב מידות שהתורה נדרשת בהן שהכתוב כולל ואחר כך מפרש, כי בפרשה זו לא נתפרש מה יעשו בו, ולמה נתנו לנושאי הארון...

וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ בפשטות "לעיני כל ישראל" קאי אדלעיל, "ויאמר אליו - לעיני כל ישראל", ואפשר דרך רמז "לעיני כל ישראל - חזק ואמץ", כי משה ידע שיהושע עניו ויכול להשפיל עצמו חלילה לעיני העם, ולכן קרא לו ואמר לו "לעיני כל ישראל חזק...

שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ברש"י: ובראשונות הוא אומר זכור, שניהם בדבור אחד ובתיבה אחת נאמרו ובשמיעה אחת נשמעו. אפשר עפימ"ש בספר נפש חיים לר"ח פלאג'י לבאר שמור את יום השבת כאשר צוך עפ"י אמרם אם תאמר חילל יהושע את השבת, אני צויתי לו וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי...

גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה' וכו' יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן החיד"א מביא בשם ר' וידאל צרפתי שגם יהושע בכלל הכעס על שלא דיבר נגד המרגלים כמו כלב בן יפונה, עיי"ש. וצ"ע דבהדיא אמרו בסוטה (לה.) שגם יהושע ניסה לדבר ולא רצו לשמוע ממנו.

יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ הוּא יָבֹא שָׁמָּה בן נון העמד לפניך ר"ת לבנה, מרמז למש"כ בזוה"ק (שלח קנו.) כי ארץ ישראל היא סיהרא, ולכן יהושע שנאמר עליו פני יהושע כפני לבנה נכנס אליה, אבל משה שפניו כפני חמה העליונה מן הסיהרא לא נכנס אליה. וראה עוד כאן

מתוך ה'מגדלות מרקחים': יפקוד ה' אלקי הרוחות לכל בשר איש על העדה (כז טז) ברש"י, כיון ששמע משה שאמר לו המקום תן נחלת צלפחד לבנותיו אמר הגיע שעה שאתבע צרכי שיירשו בני את גדולתי, אמר לו הקדוש ברוך הוא לא כך עלתה במחשבה לפני, כדאי הוא יהושע ליטול שכר שמושו שלא מש מתוך האהל. ובזבחים קב. אמר עולא בקש...

זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה בלב שמחה (אמרים): במדרש (במדב"ר יט, ו תנחומא חקת אות ח) אמר לו הקב"ה למשה לך אני מגלה טעם פרה ולאחרים חקה, והטעם כדאי' שהפרה היא כפרה על מעשה העגל, לכך רק משרע"ה שלא היה בחטא העגל כלל היה יכול להשיג טעמה, לך אני מגלה, והטעם שלא נודע טעמה גם לשבט לוי, אף שגם הם לא היו בחטא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמר לכו ראו את הארץ ואת יריחו (הפטרה) פירש רש"י ביהושע (ב א) שעשו את עצמן כמוכרי קדירות, וזהו "חרש" לאמר, מלשון כלי חרס. ויש לעיין למה עשו עצמן דוקא כמוכרי קדירות, ולא דבר אחר. וביאר בספר אמרות ה' [לרבי משה ליטש רוזנבוים...

קהלת משה, הובא במעינה של תורה: מה טעם נאמר "בן" בחיריק ולא בסגול כרגיל? לפי שאמרו חכמינו כי אותה "יוד" שהוסיף משה ליהושע היתה "יוד" זו של שרה אמנו, שנקראה תהילה "שרי", ככתוב "לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה" (בראשית יז, טו). ברם ה"יוד" של "שרי" הרי לא היתה מנוקדת, ומנין איפוא לקח משה את שתי...

יהושע בן נון רצה להשתיק את המרגלים ואמרו לו דין ראש קטיעה ימלל (סוטה לה.), וכוונתם היתה על מעשה שהיה [1]: אביו של יהושע דר במצרים ואשתו עקרה והיה הצדיק מתפלל לנוכח אשתו ויעתר לו ד', והיה הצדיק מאז והלאה מתענה ובוכה יום ולילה ממאן הפוגות, וירע הדבר בעיני אשתו ותאמר לו היה לך לשמוח כי שמע ד' את...

רש"י מבאר שמשה קרא להושע יהושע כי התפלל "י-ה יושיעך מעצת מרגלים". ויש לעיין למה התפלל דווקא על יהושע, ולא על כלב ושאר המרגלים. ויש מפרשים שעל יהושע חשש משה יותר, כיוון שהיה תלמידו, ולכן הגנאי העלול להיגרם מקלקול יהושע יהיה גדול הרבה יותר, כי יתלו שמשה חינכו לכך (מהר"ל בגור אריה, כלי יקר).

לרש"י (בראשית יז, ה) מהמילה "שרי"; למדרש רבה (במדבר טז, א) מהי' מרגלים; לספר הליקוטים מסדר הדורות (ב, עמ' תקב אות צז) מהמילה עניו, שכתב משה בלי י'.

ויקרא משה להושע בן נון יהושע (יג, טז) ויקרא משה להושע בן נון יהושע, ובתרגום יונתן "כד חמא משה ענוותנותי' דיהושע בן נון קרא שמי' יהושע". ותמוה למה קראו כך דייקא בגלל ענוותנותו? והנה לכאורה היה לו למשה להתפלל על יהושע - בנוסף מה שהתפלל עליו שיוושע מעצת המרגלים – גם על אריכות ימים, שהרי עד...

ויקרא משה להושע בן נון יהושע, בספר אמרי בינה [לבעל הבן איש חי זצוק"ל, שם כותב דברים בדרך מדרש פליאה שהגה מלבו כדי לחדד התלמידים, ובחלק הפתרון הוא מקדים שהוא כותב פתרון רק על פרק ראשון בלבד, "אבל פתרון שאר פרקים הנחתי אותם סתומים, כדי שהקורא יטרח למצוא להם ביאור, ובזה יתחדד השכל של הלומד בהם...

וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ אי' במדרש שנוסף לו היו"ד של שרה אמנו, הענין בזה לפי מה שאי' בזוה"ק שמשה שלח את המרגלים לראות היש בה עץ היינו עץ החיים שאם יש שם עץ יוכל משה להיכנס לארץ ישראל, ואי' בהיכל הברכה (פרשת בהעלותך בפסוק ויען יהושע) שמשה רבינו לרוב מעלתו לא אמר ברוך שם...

שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד וכו' כֹּל נָשִׂיא בָהֶם בחומש היכל הברכה שכל נשיא היה צריך להשפיע שפע טוב מסוים על כלל ישראל, ויהושע השפיע "שלום" וכלב השפיע "ברכה" עיי"ש. שלום ברכה בגי' בני ישראל, וזהו "אני נתן...

וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר בחומש היכל הברכה: ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו בגי' ב' פעמים שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, כי משה לא אמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ומבואר בדברי מרן שלרוב מעלתו לא אמר בשכמל"ו, ומחמת זה לא היה יכול ליכנוס לא"י מרוב...

וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים במדרש רבה: עד שהוא יושב ומחשב שכח באלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל מה שעשה ווים לעמודים, התחיל יושב ומתמיה אמר עכשיו ישראל מוצאין ידיהם לאמר משה נטלן, מה עשה, האיר הקב"ה עיניו וראה אותם עשוים ווים לעמודים. ועיין...

חזקיה קרי בטבריא בארביסר ובחמיסר מספקא ליה אי מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא אי לא. לחזקיה מספקא ליה לרבי פשיטא ליה. [מגילה ה' ע"ב] עוד אמרו שם [ו' ע"א]: למה נקרא שמה טבריא שיושבת בטבורה של ארץ ישראל. אפשר לומר בזה טעם לשבח לפימ"ש בספר בן יהוידע [סוטה לה.] על מה שאמרו המרגלים על יהושע בן...