יום טוב

כתב ברמ"א תרצה ב משמיה דהמהרי"ל שנכון ללבוש בפורים בגדי שבת ויו"ט. וצ"ע מהגמ' במגילה ה: מבואר דיו"ט לא קבילו ישראל עליהו אף שמרדכי ביקש שיקבעו כיום טוב.

כידוע ט"ו בשבט הוא ר"ה לאילן כמבואר בריש ר"ה. אך רבים מחליפים את ר"ה לאילן ביום הדין לאילן, ועל פניו זו טעות, שכן מבואר בר"ה פרק א' משנה ב', שהוא בכלל עצרת, חג השבועות, ולא בט"ו בשבט שאינו אלא ר"ה לאילן לגבי מעשרות וכו'. בנוסף דרוש הסבר א. מה בין יום ר"ה לאילן, ליום שמחה ויו"ט שהוזכר בפוסקים...

מה הענין בט"ו בשבט, לליטאים חסידים ספרדים ומה שבניהם, כבר דנו באשכול אחר. אבל כאן אעמוד על מה שנוהגים ונהגו בתפוצות ישראל. כל החומר הוא ממה שקראתי בעבר מתוך קונטרס מענין (שאיני זוכר את שמו) על ט"ו בשבט. המחבר ליקט מפי ספרים וסופרים כל מיני ענינים שנוהגים לעשות ביום הזה. והעתקתי כאן חלק מהדברים...

מוזמנים להציע פירושים למילים קשות -או שנתקשיתם - בנוסח התפילה.