זמן מתן תורתינו

שאל הרה"ק בעל החידושי הרי"ם זי"ע – מפני מה נקרא חג השבועות "זמן מתן תורתנו" ולא "זמן קבלת תורתנו"? אלא הסביר ואמר: מפני ש"זמן מתן תורתנו" היה רק פעם אחת, לפני אלפי שנים , ואילו "זמן קבלת תורתנו" לא פסק מעולם… כי בקבלת התורה חייב יהודי לעסוק מידי יום ביומו… (ליקוטי שמואל)

הטעם שאומרים "זמן מתן תורתנו" [לשון רבים], בשלמא בחג פסח ובחג סוכות שהם ז' ימים, אומרים זמן חרותנו שמחתנו, ואילו בר"ה ויו"כ שהם יום אחד בלבד אמרינן יום תרועה, יום סליחה, וא"כ לפי"ז היה ראוי לומר יום מתן תורה. לפי שיום זה אינו ממש יום מתן תורה, לפי שלא ניתנה כולה ביום זה אלא בשמונה זמנים ניתנה...

קשה לי היאך אנו אומרים בשבועות יום מתן תורתינו הלא קי"ל כר"י דאמר בז' בסיון נתנה תורה דהא קי"ל דבעי לפרושי ו' עונות כמ"ש ביורה דעה סי' קצ"ו (וכמדומה שראיתי קושיא זו באיזו פוסק) ולדידן לעולם שבועות בו' בסיון ובאמת הרמב"ם פרק ה' מהלכות אבות הטומאה פסק דא"צ לפרוש רק ג' עונות וכתב הכסף משנה בגירסת...

רש"ר הירש שמות פרשת כי תשא פרק לד פסוק כב את חג "בכורי קציר חטים" תעשה לך בדמות של חג "שבעת", ולא בדמות של חג - טבע. את בכורי קציר חטים תחוג בדמות של בכורי רוחך ונפשך, שהרי זו משמעות ספירת שבעה השבועות "מהחל חרמש בקמה" שעל אדמת עצמאותנו החומרית, ועד ליום שהוא זכר למתן תורתנו.