מה המקור? "אבי אבות הטומאה" מה מקורו?

[שירת העשבים]

ככינוי זה.
יש ברש"י ריש חולין, ושאלתי האם ישנו מקור יותר קדום.

 

[חידודא]

רבי אלעזר הקליר בפיוט לפרשת פרה אפרה נעשה אב הטומאה, והיא מטהרת אבי אבות הטומאה.
מיהו ר' אלעזר הקליר יש שסוברים שהוא ר' אלעזר בנו של רשב"י (היעב"ץ בספרו מור וקציעה סי' קיא הביא בשם האריז"ל שהיה גלגול של ר' אלעזר ברבי שמעון, ולא הוא, אך החיד"א כתב שהאר"י לא כתב כן אלא כתב שזה הוא ממש) וכן תוס' חגיגה יג. ד"ה ורגלי ומקורו מתשובת רבינו תם המובאת במחזור ויטרי סימן שכה, ובאו"ז הלכות ק"ש סימן יט ועוד, שם צידד באפשרות שהיה תנא , וכן עיין ברא"ש מסכת ברכות פרק ה סימן כא הביאו בלשון יש אומרים שהיה תנא----- אומנן הרשב"א בשו"ת סי' תסט ח"א משייכו יותר לר אלעזר בן ערך איך שלא יהיה הוא תנא
יש שאומרים שהוא בזמן הגאונים שו"ת רבנו גרשום סימן א', ספר הפרדס הגדול לרש"י סימן קעד, שו"ת רדב"ז חלק ג סימן קל"ב, ולפ"ז הוא גאון

 

[פנחס ע]

מצאתי ברבינו גרשום מסכת חולין דף פח עמוד א "אף על פי שהמת אבי אבות הטומאה" וזהו מקור שאינו פיוטי אלא פרשני.
וכן במדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת קרח - חקת פרק יט "בחלל חרב. חרב הרי הוא כחלל אם נוגע במת, מה מת אבי אבות הטומאה, אף הוא נעשה כיוצא בו אבי אבות הטומאה, "

 

[החפץ חיים]

זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (דברים) פרשת כי תצא דף רפב עמוד א
רשיעייא אינון אבי אבות הטומאה דאינון טמא מת ושרץ דמטמא לב"נ מאוירו ומתוכו ומגבו ואפי' תוך תוכו דכהנא מסתאב בהון ובגין דא (ויקרא כא) על כל נפשות מת לא יבא דרשע קרוי מת, ובוצינא קדישא לאביו ולאמו לא יטמא, הכא אשכחנא אסוותא לגבי דאתמר ביה ויתן את רשעים קברו, בתר דקבורה דא בגין אבא ואימא דאינון בגלותא עם ישראל אתקיים בי קרא ולא יטמא, אליהו לא תתעכב מלנחתא דאע"ג דאנת כהנא לאביו ולאמו (לא) יטמא דהא קודשא בריך הוא ושכינתיה בגלותא דאיהי קבורה לון ואנא קבור בינייהו באומאה עלך בשם יי' חי וקיים לא תתעכב מלנחתא, מלאכין קדישין מארי דגדפין באומאה עלייכו טולו אומאה דא וסליקו לה על גדפייכו שבועת יי' בח"י צדיק וקיים עמודא דאמצעיתא טולו אומאה דא וסליקו לה על גדפייכו במטרוניתא שבועת יי' בח"י צדיק וקיים עמודא דאמצעיתא טולו אומאה דא וסליקו לה על גדפייכו במטרוניתא ביקרא דילה לגבי קודשא בריך הוא מלאכין עילאין שליחן דקודשא בריך הוא מימינא ומלאכין שליחן דיליה משמאלא ומלאכים דאבא ואמא יהון סתרין לה עילא ותתא ומכסין לה באת ו' בשית גדפין דיליה דאתמר ביה (ישעיה ו) שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים דשבועה דיליה דאיהי ה' רביעאה ובשתים יכסה רגליו דילה ובשתים מעופפים לה, ואנת אליהו דסליקת לעילת לעילא העילות והוא טעין לך מכל טוב נחות לגבה ותהוי כרוב תחותא לנחתא בך מלאה כל טוב ומלאכין דאבא ואימא דאינון י"ה (ס"א אסתרו לה) אסחרו לך בנחיתו דילה ומלאכין דבעלה ברא דאבא ואמא ו' כסיאו לה ומעפפין לה משית גדפין

 

[הצעיר שבחבורה]

מדרש אגדה (בובר) פרשת חקת
[טז] בחלל חרב. חרב הרי הוא כחלל אם נוגע במת, מה מת אבי אבות הטומאה, אף הוא נעשה כיוצא בו אבי אבות הטומאה
מדרש אגדה (בובר) פרשת חקת
נמצאת אתה אומר שלשה אבות הטומאה, הא כיצד נגע אדם במת נעשה אבי אבות הטומאה,