פורים "אבל על בתו שמתה ראש על מה שנעשה לו" (ט"ז ע"א) - חידושו של הרוגוצ'ובר

[מרכז]

ידוע הווראט של הרוגוצ'ובי (הובא בשלמי תודה ועוד), דאמאי קאמר קרא קודם "אבל" ואח"כ חפוי "חפוי ראש", והא קודם נשפכו עליו המים ורק אח"כ מתה בתו, ואמר בזה לתרץ בחידוד נפלא, ע"פ דברי התוס' הנודעים (ב"ק יז. ד"ה זרק כלי) דדווקא בכלי שנזרק אמרינן בתר מעיקרא וכו', אך לא כאשר נזרק חץ מבחוץ על הכלי, וממילא הכא כשבתו הפילה עצמה חשובה כמתה מיד, משא"כ במים שנזרקו על המן, דבזה אין שייך "חפוי ראש" עד שפגע בו בפועל.

אלא שכבר הקשו רבים על וורט זה, דבאדם לא אמרינן בתר מעיקרא, כפי שמוכח מפלוגגת ריב"ב ורבנן (ע"פ דברי רבה) בב"ק כו: גבי זרק תינוק מראש הגג כו'. ותירצו, דבאמת בת המן הויא כממון וכדאמרינן במעוז צור "רוב בניו וקניניו כו' ".
אולם נראה להעיר ביותר, דיעוי' ברמב"ן במלחמות שם, שהק' על שיטת רש"י ותוס' בסוגיית בתר מעיקרא, ואכן למד מהגמ' דאם בתינוק אזלינן בתר לבסוף כ"ה גם בכלי, וממילא לשיטתו שפיר י"ל דאם אמרינן בתר מעיקרא, כ"ה גם באדם. אלא שקשה לתרץ ע"פ הרמב"ן כנ"ל, שהרי לביאורו הוכחת הסוגיה היא אכן דבתר לבסוף אזלינן, וממילא כלל ל"ש לו' כדברי הרוגוצ'ובי לפי"ז.

ועוד יש להעיר, דעניין "חפוי ראש" לכאו' הוא הבושת ממה שנעשה לו, וא"כ, אין זה שייך להגדרות "בתר מעיקרא", דהא למעשה לא נתבייש עד שאירע לו הדבר. וא"כ אף בלא להגיע להחלק הב' בתירוץ הרוגוצ'ובר, שכשנזרקו עליו המים לא אמרינן בזה בתר מעיקרא, יש מקום לו' רק ע"פ החלק הא', שלעניין האבילות עצמה - אמרינן בתר מעיקרא שנחשב כבר שמתה (אע"פ שבפשטא דקרא מובן דגם עניין ה"אבל" הוא מהבחינה המציאותית ולא ההלכתית).