• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
בציווי אביו,
בסוכה ובאר"י,
כשעשה חסד לחבירו וישן לידו שלא יפחד,
ברמב"ם כתב "ואפילו בשעה שהוא ישן אם ישן לדעת כדי שתנוח דעתו עליו וינוח גופו כדי שלא יחלה ולא יוכל לעבוד את ה' והוא חולה, נמצאת שינה שלו עבודה למקום ברוך הוא"
 
נערך לאחרונה:
שינה בסוכה בפשוטו אינה מצוה, כי אין הישן בר מצוות וכידוע מדברי הגרש"ז בזה. והך דר"ה דכ"ח דהישן בשמיני לוקה, אינו לוקה על השינה עצמה כי אם על הך שהכין עצמו לשינה וז"פ.
כמו"כ בישן בציווי אביו, מקיים מ"ע דכיבוד אב רק כשמכין עצמו לזה. נראה כי לא ל"ש מצוות בכעי"ז.
או שנאמר שמקיים מצוה וכהך דמנחות דמ"ג ע"ב שדוד המלך קיים מ"ע דברית מילה וד"ז שייך כה"ז.
וא"כ נאמר דגם בישן מקיים מ"ע כל הזמן דברית מילה, או שנאמר דכיון דלילה לאו זמן מילה אינו מקיים ויל"ד בזה.
 
שינה בסוכה בפשוטו אינה מצוה, כי אין הישן בר מצוות וכידוע מדברי הגרש"ז בזה. והך דר"ה דכ"ח דהישן בשמיני לוקה, אינו לוקה על השינה עצמה כי אם על הך שהכין עצמו לשינה וז"פ.
הוא מחודש ורבים חלקו עליו
כמו"כ בישן בציווי אביו, מקיים מ"ע דכיבוד אב רק כשמכין עצמו לזה. נראה כי לא ל"ש מצוות בכעי"ז.
מיירי כשציווי אביו לישן, ולא ללכת לישון
או שנאמר שמקיים מצוה וכהך דמנחות דמ"ג ע"ב שדוד המלך קיים מ"ע דברית מילה וד"ז שייך כה"ז.
יש או"ז שמקיימים כל שעה מצוה מילה, אמנם רבים חלקו עליו
דכיון דלילה לאו זמן מילה אינו מקיים
דווקא הפס' 'אם לא בריתי יומם ולילה' נאמר על מילה לחד מ"ד
 
דווקא הפס' 'אם לא בריתי יומם ולילה' נאמר על מילה לחד מ"ד
הך דנדרים דל"א ע"ב הוא תמוה. אך במשנה במגילה דף כ' מבואר כי מצות מילה היא ביום. [ואולי י"ל כי מעשה המצוה היא שא"א לקיימה בלילה, אך את מצות מילה שפיר שייך. ואמנם כ"ז רק אם נאמר כדברי מהר"ח או"ז סי' י"א שהזכרת].
 
כוונתך לדברי התוס' בברכות די"א: ואמנם גם לדברינו א"ש כי כוונתם לתמוה אמאי אין ברכה על שינה בסוכה, והיינו על עצם הכנת האדם לשינה בסוכה,
ואמנם פשיטא כי אינו מקיים מצוה בשינה עצמה, אך כל מצוותו תתקיים רק אם ישן בפועל, דאל"כ אין שום משמעות במה שהכין עצמו לישן, אם לא עשה זאת בפועל כצ"ל. [ובפרט לפמ"ש הצ"פ בפ"ו מסוכה ה"ב להוכיח מהך דסוכה דכ"ח: ומד' הר"מ שם בה"ה כי אין מצות שינה בסוכה כי אם דיורים בה, וכל המצוה לישן בסוכה עניינו הוא שאסור לו לאדם לישן מחוץ לסוכה ואכ"מ].
 
נערך לאחרונה:
[ואולי י"ל כי מעשה המצוה היא שא"א לקיימה בלילה, אך את מצות מילה שפיר שייך. ואמנם כ"ז רק אם נאמר כדברי מהר"ח או"ז סי' י"א שהזכרת].
עצם הברית קיימת בחותם המלך של כל יהודי, ולא חייבים להסיק שאכן מקיימים מצוה בכל רגע. [ואם לא יהיה תמיד עוסק במצוה פטור..]
 
עי' בתוס' בב"מ דכ"ט שביארו דל"ש בכה"ג הך דסוכה דף כ"ה דעוסק במצוה פטור מן המצוה עי"ש.
משם ראיה:
מדוע תוס' אומר "שהרי אדם שלבוש ציצית או שיש לו תפילין בראשו וכי יפטר מכל המצות"?
שיכתוב ברית מילה שישנו תמיד?
 
משם ראיה:
מדוע תוס' אומר "שהרי אדם שלבוש ציצית או שיש לו תפילין בראשו וכי יפטר מכל המצות"?
שיכתוב ברית מילה שישנו תמיד?
במילה יש מחלוקת גדולה האם המצוה היא העשייה או מה שהוא מהול
 
מדברי התוס' הנ"ל (בברכות יא:) אכן מוכח כמ"ש בשו"ת פרי יצחק (ח"ב סי' ל') שכתב הגר"י פטרבורגר לבית הלוי ובו הוא דוחה את דבריו [שנאמרו בשו"ת ביה"ל ח"ב סי' מ"ז] ונוקט דעיקר מצות מילה אינו אלא שלא יהיה ערל, ויעו"ש שכתב דגדר המצוה אינו במעשה המילה (כפי ההבנה הפשוטה) ולא שיהיה "מהול" (כפי המהר"ח או"ז). אלא גדרו דביום השמיני לא יהיה ערל אלא יהיה מחוסר ערלה עי"ש. וא"כ אכן אין מצוה חיובית בזה. אך כ"ז הוא בעיקר דברי המהר"ח או"ז ולא במה שנדברנו בו.
ואגב גם תו' יכול הי' לומר שהאדם מקיים מצות מזוזה בביתו [ויל"ד בזה], וע"כ שהביא כמה דוגמאות.
 

קבצים מצורפים

היכי תמצי ישן שמקיים מצווה בכל רגע אף שאינו פועל בגופו
אולי ניתן לענות תשובה כההיא בסנהדרין יט בפלטי בן ליש שאחר שהחזיר אבנר את מיכל מפלטי לדוד, הלך פלטי אחריה ובכה, וכתוב שבכה על מצווה שכבר לא יוכל לקיים, היינו עמידה בניסיון של אשת איש (לשיטת פלטי ודוד, שפלטי חשש שהיא מקודשת לדוד, דלא כשאול).

אם כן, ובהנחה שבמצוות לא תעשה כל זמן הניסיון הוא מצווה בכל רגע, נמצא שבכל הלילה (שהרי ישנו ביחד, כי נעץ חרב ביניהם כידוע) חשיב מצווה, כי יש בידו לחטוא בכל רגע.
 
אם כן, ובהנחה שבמצוות לא תעשה כל זמן הניסיון הוא מצווה בכל רגע, נמצא שבכל הלילה (שהרי ישנו ביחד, כי נעץ חרב ביניהם כידוע) חשיב מצווה, כי יש בידו לחטוא בכל רגע.
זה ברור כי א"א לומר במצות ל"ת שיש בהם מצוה חיובית שלא לעשותם (דא"כ בכל ל"ת יש גם עשה, ול"ש דינא דעדל"ת), והך דסהנדרין די"ט הכוונה למצות ל"ת כצ"ל.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון