דיונים, שאלות ובירורים בהלכה שאינם משתייכים לאחת הקטגוריות הספציפיות בפורום
הגר"ע פריד (אזמרה לשמך, חוקת תשעח):

שאלה: מאכל שהיה במיטת קומותיים על המיטה התחתונה, ואדם אחר ישן על המיטה העליונה, האם דינו כמאכל שהיה תחת המיטה.
תשובה:
אין דינו כאוכל שתחת המיטה.
מקור: כיון שיש בין המיטות עשרה טפחים הרי המיטה העליונה נחשבת רשות לעצמה [ועי' שו"ת קרן לדוד (או"ח סי' א)]. ואוכלין שנמצאים בתא המטען באוטובוס אין בהם חשש כיון שזה רשות בפני עצמה.
 
מה באמת עושים, אם היה דבר מאכל מתחת למיטה, וישנו עליה?
מה עושים עם האוכל הזה
הגר"ע פריד (שם):

שאלה: מאכל שהיה בתוך מזוודה או בתוך כלי תחת מיטה שישנו עליה, כגון ששכחו בתוך מזוודה שקית עם ממתקים והכניסו את המזוודה תחת המיטה האם מותר לאוכלם.
תשובה:
אין להניח אוכלים תחת המיטה כיון שיש בזה רוח רעה, אך בדיעבד אם הניחם מותרים באכילה.
מקור: בגמרא בפסחים (קיב.) מבואר שאוכלים שהיו תחת המיטה אפילו מחופים בכלי ברזל רוח רעה שורה עליהן, והביא זאת בבית יוסף (יו"ד קטז) והש"ך (שם ס"ק ד). ומשום כן נראה שאף אם מונחים בתוך מזוודה או כלי מכוסה יש בו משום רוח רעה, ולדעת הגר"א הובא בבינת אדם (סימן סג) בשמו, אין לאוכלם.
אך בספר שבות יעקב (ח"ב סי' קה) כתב שמה שמצינו שלא להניח אוכלים תחת המיטה, אין בכך אלא אזהרה אבל בדיעבד אין בכך חשש איסור, עיין שם שהוכיח זאת והביא דבריו הפת"ש (יו"ד סי' קטז ס"ק ד) והגהות רעק"א (יו"ד שם).
 

קבצים מצורפים

מקור: בגמרא בפסחים (קיב.) מבואר שאוכלים שהיו תחת המיטה אפילו מחופים בכלי ברזל רוח רעה שורה עליהן, והביא זאת בבית יוסף (יו"ד קטז) והש"ך (שם ס"ק ד). ומשום כן נראה שאף אם מונחים בתוך מזוודה או כלי מכוסה יש בו משום רוח רעה, ולדעת הגר"א הובא בבינת אדם (סימן סג) בשמו, אין לאוכלם.
אך בספר שבות יעקב (ח"ב סי' קה) כתב שמה שמצינו שלא להניח אוכלים תחת המיטה, אין בכך אלא אזהרה אבל בדיעבד אין בכך חשש איסור, עיין שם שהוכיח זאת והביא דבריו הפת"ש (יו"ד סי' קטז ס"ק ד) והגהות רעק"א (יו"ד שם).
כמה הערות, ראשית דומני שלדעת החק יעקב הנ"ל אוכלים שהיו תחת המיטה מותרים אף שאינם בתוך מזוודה או כלי, וא"כ מנ"ל להרב הנ"ל מדעתו הרחבה לחלק ולסייג את היתרו בכה"ג?
שנית, איני יודע מנין מלאו לבו להכריע כהחק יעקב שהובא בפתחי תשובה ובהג' רעק"א, ודלא כהגר"א שהובא בבינת אדם, ועל סמך מה הכריע הרב הנ"ל במחלוקת זו, ללא ציון מקור ו/או נימוק להכרעה הנ"ל.

ועד כמה שזכור לי, רבים חששו והחמירו שלא לאכול אוכלין שתחת המיטה ואף בדיעבד.
 
מקור: כיון שיש בין המיטות עשרה טפחים הרי המיטה העליונה נחשבת רשות לעצמה [ועי' שו"ת קרן לדוד (או"ח סי' א)]. ואוכלין שנמצאים בתא המטען באוטובוס אין בהם חשש כיון שזה רשות בפני עצמה.
ועיינתי בשו"ת קרן לדוד הנ"ל, והנה אף שהעלה צד להקל במיטה שהיא רשות לעצמה, למעשה דעתו היא ש"מסתבר לחוש לשיטת הגר"א והברכ"י לאסור אף בדיעבד אוכלין שתחת המטה" ונר' שם שאינו מסתמך להתיר על חילוקו במיטה שהיא רשות לעצמה, ולא הביאה אלא בכדי לדחות ראי' השבו"י שהביא מכך שלא אסרו לאכול אצל ע"ה מחמת שדרכו להניח מאכלים תחת מיטתו יעו"ש.
ובקרן לדוד הנ"ל כ' להחמיר אף בנגיעה קודם נט"י אף שלדעתו היא פחות מבוררת מאוכלין שתחת המיטה יעו"ש.
ולא העלה להקל אלא בנגיעת קטן שיש לצדד להקל אף מחמת שיש הסוברים שבנגיעת קטן ליכא משום רו"ר וצירף לזה להקל את שיטות המקילין שלא נאסר המאכל בדיעבד מחמת רוח רעה.

וא"כ הרי מדבריו ראי' שלא כהכרעת הרב הנ"ל בין לגבי מיטת קומתיים, ובין לגבי אכילה בדיעבד, וצ"ת
 

קבצים מצורפים

לכאורה גם אם לא ישנו על המיטה שבג"מ בפסחים ומהשו"ע אין חילוק אם ישנו או לא ישנו
לכאורה מאיפה בא החילוק באחרונים שדוקא אם ישנו עליה???
 
בלת"ק בעיון.
אם זכרוני אינו מטעני, בשו"ע כלל לא נפסק ענין אוכלים ששהו תחת מיטה, וגם אם כן זה דוקא בהונחו שם.
ולא מזמן ראיתי בספרו של הגר"י טשזנר בפרק בעניני סכנות מהסוג הזה, שבכל אופן בדיעבד וכדו' המנהג להקל. כך כמדו'
 
בלת"ק בעיון.
אם זכרוני אינו מטעני, בשו"ע כלל לא נפסק ענין אוכלים ששהו תחת מיטה, וגם אם כן זה דוקא בהונחו שם.
ולא מזמן ראיתי בספרו של הגר"י טשזנר בפרק בעניני סכנות מהסוג הזה, שבכל אופן בדיעבד וכדו' המנהג להקל. כך כמדו'
תיקון טעות לא בשו"ע אלא בבית יוסף
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון