פורים אזעקה באמצע קריאת המגילה?

[גלגולים]

שו"ת מסודר הלכה למעשה מהגר"י זילברשטיין

 

[אארי במסתרים]

אזמרה לשמך - שמיעת אזעקה בזמן קריאת המגילה

 

[אארי במסתרים]

פסקים והלכות 143 שאלות ותשובות המצויות במלחמה בפורים

 

[אארי במסתרים]

שו"ת מסודר הלכה למעשה מהגר"י זילברשטיין

לחץ כדי לכווץ...

פורים בצל מלחמת שאגת הארי: הגר"י זילברשטיין שליט"א בסדרת הוראות והנחיות מעשיות בדיני קריאת מגילת אסתר בעת אזעקה * השו"ת המלא לעת הצורך:

בימים אלו של מלחמת 'שאגת הארי', בהם זוכים אנו לראות בתחילת מפלתו של ה'עמלק' בדורינו – כדברי מרן רבינו שליט"א, כאשר צוררי היהודים באיראן (פרס לשעבר), מושמדים ונאבדים מן העולם בחסדי שמיים.

אך בעווה"ר יושבי ארץ הקודש נאלצים לספוג חיצי-מוות אותם משגרים האיראנים ימ"ש, וכולנו תפילה ותחנונים לפני בורא כל-עולמים כי לא ישמע שוד ושבר בגבולנו, ונזכה שהימים האלה יהיו אך-רק ימי שמחה וששון, הלל והודאה להשי"ת, כבימי מרדכי ואסתר.

***

לשאלת רבים, כיצד יש לנהוג במקרה ובאמצע קריאת מגילת אסתר תפרוץ אזעקה המבשרת על טילים המשוגרים לארץ הקודש, רח"ל, הננו לפרסם כאן את הוראותיו הברורות והסדורות של מרן רבינו שליט"א.

הדברים הובאו הערב בקו 'שיח יצחק' מתורתו, כאשר מקור הדברים מהוראות שהורה רבינו לפני כ-35 שנה, בערב פורים תשנ"א, בשיאה של מלחמת-המפרץ הידועה.

לתועלת הרבים, הננו להביא את הדברים בקצרה ובתמצות, כאשר את מקור הדברים והרחבת הסוגיא ניתן למצוא בהרחבה בספרו של רבינו – 'נס להתנוסס' (סימן מב, עמ' 161), המצורף כאן למייל:

***

האם מותר להפסיק באמירת תהילים באמצע המגילה?

א. כאשר נשמעת אזעקה ח"ו באמצע קריאת המגילה, והציבור מתפזר ויורד למקלט או למרחב-המוגן, אסור להפסיק באותו הזמן אפילו לאמירת תהילים, וגם בין הפרקים אין לומר תהלים, שהרי יש בכך הפסק גמור, וכל מטרת אמירת התהלים היא להתרצות לפני הקב"ה, וזאת נשיג יותר כשנשמור על איסורי התורה ולא נפסיק באמצע.

אך יכול להרהר בליבו תפילות או פסוקי תהלים, או שיקרא מדרשים או פירוש רש"י על מגילת אסתר, שזה מותר לקרוא לכתחילה באמצע המגילה, ואין בזה חשש הפסק, מאחר ועוסק בעניין המגילה.

***

חלק מהציבור יצא למקלט, האם ימשיכו בקריאת המגילה?

ב. אם נשארו רוב-מניין בבית הכנסת, שהם ששה אנשים, נראה שמעיקר הדין יכולים להמשיך ולסיים את קריאת המגילה, וגם לברך לאחר מכן את ברכת 'הרב את ריבנו'.

אך עדיף להמתין לציבור כולו, בכדי לזכות בהמשך קריאת המגילה בציבור במעלות של 'ברוב עם הדרת מלך' וכן למעלת 'פרסומי ניסא'. ולכן, לא יפסיקו בדיבור כל אותו הזמן, אלא ילמדו בינתיים מדרשי המגילה או פירוש רש"י.

***

מהיכן ממשיכים לקרוא כשמתאספים שנית?

ג. לאחר היציאה מהמרחבים המוגנים, ובשעה שהציבור מתאסף שנית בבית הכנסת ורוצים להמשיך בקריאת המגילה, הדין הוא כך:

באופן רגיל ששהו במקום נקי (שהיה אפשר לקרוא שם את המגילה), אע"פ ששהו זמן רב (וגם הפסיקו בדיבור הנצרך), בכל זאת חוזרים למקום שפסקו, ואינם צריכים לחזור לתחילת המגילה.

אך אם שהו במקלט שאינו נקי, והיה אסור לקרוא שם את המגילה, או שעבר זמן רב כל כך – שהיו יכולים לגמור באותו הזמן את המגילה כולה, מתחילתה ועד סופה, הדין הוא שחוזרים לראש. אך לא יברכו שנית, אם לא הסיחו דעתם מהמגילה.

***

האם יברכו שנית כשממשיכים לקרוא את המגילה?

ד. כשמתאספים בשנית, וממשיכים לקרוא את המגילה מהיכן שפסקו, אם לא הסיחו דעתם מהמגילה – אינם צריכים לברך בשנית.

אולם אם הסיחו דעתם מהמגילה, חייבים לברך שנית את ברכת 'על מקרא מגילה'. אולם את שאר הברכות [שעשה ניסים, ושהחיינו] - לא יברכו בשנית.

***

נשמעה אזעקה בין הברכות לתחילת הקריאה

ה. אם נשמעה אזעקה מיד לאחר שלושת ברכות המגילה, עוד בטרם התחילו לקרוא את המגילה עצמה, או מיד לאחר סיום קריאתה עוד בטרם בירכו ברכת 'הרב את ריבנו', הדין הוא כך:

אם הפסיקו בדיבור או הסיחו דעת – הפסידו את הברכה, ולאחר מכן עליהם לברך בשנית [והדעת נוטה שחוזר ומברך גם את ברכות 'שעשה נסים' ו'שהחיינו'].

אמנם אם התחילו לקרוא אפילו תיבה אחת מהמגילה [וכגון 'ויהי'] - ולאחר מכן הפסיקו, נחשב הדבר שהתחילו את המצוה, והברכה עלתה להם.

ולכן בכל מקרה שפורצת אזעקה בין הברכות למגילה, טוב יעשה הש"ץ אם ימהר ויקרא לפחות תיבה אחת לאחר סיום הברכות, כדי שלא יפסידו את הברכות.

***

לימוד קודם סעודת פורים – סגולה להינצל מסכנות המלחמה בפורים

ונסיים בעצתו הנפלאה של מרן שליט"א מימי מלחמת המפרץ הנוגעת לקיום סעודת פורים בעת מלחמה, והיא על פי דברי הרמ"א (או"ח סימן תרצה ס"ב), שכתב בזה"ל: 'טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה, וסמך לדבר: ליהודים היתה אורה ושמחה, ודרשינן אורה זו תורה'.

והרמ"א בספרו 'דרכי משה' הביא מה שכתב מהר"י ברין: 'מצוה לעסוק בתורה קודם הסעודה, והיא מגינה עליו שלא יארע לו קלקול בסעודה', עכ"ל.

ועל כן סיים מרן שליט"א את דבריו: 'ובימינו אנו, אם ילמדו תורה קודם הסעודה, הרי זו סגולה שלא תארע סכנה ושום מכשול ממוראות המלחמה, והתורה תגן בעדנו, שלא ישמע קול תרועת-מלחמה'.

 

[גמח]

 

[חזון עובדיה]

ערב ימי הפורים כתב מרן הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף הלכות לימי מלחמת "שאגת הארי".
מאות שאלות עלו על שולחנו של הראשון לציון בימים אלו בעקבות המלחמה ובעקבות כך כתב שורת פסקים איך לקיים את מצות ימי הפורים בימים אלו, ובפרט בשעת קריאת מגילת אסתר.

א. חשוב לציין כי הדבר פשוט הוא שחובה להישמע לכל הנחיות פיקוד העורף שהינם מצילות חיים, "והם בכלל ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".

ב. לכן חשוב ביותר בימים אלו לשהות במקומות הקרובים למקום מוגן, ואין לעשות שמחת פורים במקומות שאינם קרובים למקום מוגן.

ג. אין יוצאים ידי חובה בשמיעת מקרא מגילה דרך אמצעים טכנולוגיים כמו למשל, "רדיו", "זום", "טלפון", או בכל אמצעי טכנולוגי אחֶר, אפילו שידור ישיר ששומעים באופן מידי. אלא רק בשמיעה ישירה מבעל הקורא ללא כל אמצעי אחר.

ד. משום כך יש להקפיד על קריאת המגילה שתיעשה בבתי כנסת ובתי מדרש רק במקומות הקרובים מיידית למקום מוגן, המספיק לכל המתפללים, או במקלטים.

ה. אם במשך קריאת המגילה נשמעה אזעקה, על הצבור כולם להתפנות מיידית למקלט או למרחב מוגן, ולהפסיק את קריאת המגילה, ולהשתדל לא לדבר כלל, ויכולים להמשיך את הקריאה במרחב המוגן אם אפשר, ואם אי אפשר ימשיכו את קריאת המגילה בבית הכנסת לאחר הוראת פיקוד העורף לחזור לשגרה.

ו. בכל מקרה, כשהפסיקו בקריאת המגילה לצורך הליכה למרחב מוגן ואפילו הפסיקו בדיבור, ואפילו שהו זמן רב - כדי לגמור את כל המגילה ויותר, כשחוזרים לקרות את המגילה צריך להמשיך ולקרוא מהיכן שהקורא עצר, ולא יחזור ויברך שוב. ואם הפסיקו בדיבור מיד לאחר ברכות הראשונות של המגילה ולא הספיקו עדיין לקרוא את המגילה, צריך לחזור ולברך שוב, מלבד ברכת שהחיינו.

ז. אם שמעו הציבור רוב קריאת המגילה שהן שישה פרקים, ונצרכו להתפנות לביתם יכולים להשלים קריאת המגילה מתוך חומש בביתם.

ח. גם הנשים חייבות בקריאת המגילה ולכן עליהם לדאוג שיישמעו את המגילה מבעל קורא במקום מוגן או קרוב לשם כהוראת פיקוד העורף.

ט. אין לברך ברכה אחרונה ברכת הרב את ריבנו אלא בעשרה ואפילו עשרה נשים מצטרפות לברכה. בדיעבד גם אם הפסיקו בדיבור בין סוף קריאת המגילה לברכה אחרונה, כגון, שנצרכו להתפנות למקום מוגן בסוף קריאת המגילה לפני ברכה אחרונה, שחוזרים אחר כך למקום הקריאה, ויש שם ציבור עשרה, יברכו ברכת הרב את ריבנו ואפילו אם שחו בדיבור בין סוף קריאת המגילה לברכה אחרונה.

י. נכון להיום ערב פורים י"ג באדר תשפ"ו שווי מחצית השקל הינו עומד על סך מאה ואחד - 101 ₪. ומי שאינו יכול ייתן סכום זה לכל בני ביתו, לפחות ייתן על עצמו שיעור זה, ולשאר בני ביתו כפי שיכול ולכל הפחות שלשה חצאי שקלים. וראוי ונכון לתת שיעור זה היום שהינו צום תענית אסתר בתפילת המנחה סמוך לקריאת המגילה, חשוב לתת סכום למוסדות של תורה שמחזיקים בני ישיבות ואברכים.

יא. שיעור מצוות מתנות לאביונים, מצד הדין יוצאים ידי חובה שיעור שווה פרוטה, ונכון להדר בשווי שיעור סעודה כולל שתייה, בערך שווי של עשרים וחמש שקלים לכל אביון סה"כ 50 ₪ לכל אדם מעל גיל מצוות.

ויה"ר שהקב"ה יעשה עימנו נסים ונפלאות כפי שעשה בימי אבותינו בימים ההם בזמן הזה, ויחיש משיח צדקנו במהרה בימנו אכי"ר.