אז מה אם אין לי ילד! (2 צופים)

[בדן]

שוחחתי לאחרונה עם חבר, והלה פתח לפני בגלוי לב דילמא שמציקה לו.
הוא נשוי שנתיים וחצי בלא ילדים. לא הרבה זמן בכלל, אבל משהו.
הוא עצמו אינו רואה בזה שום דבר ושום חסרון, טוב לו ככה, לא בתור 'בעל בטחון' אלא הוא טכנית לא מרגיש שזה חסר לו יותר מדי.
(אברך רציני ששקוע בלימוד, כך שהוא לא נפגש כ"כ עם דיבורים על טיטולים עם חבריו - כך הוא הגדיר זאת)
אשתו לעומת זאת לחוצה מכך מאד, בפרט שאחות אחת עקפה אותה ועוד גיסה (היינו אחותו של האברך הנ"ל) בדרך.
כאן נמצא האברך בקונפליקט. מחד הוא רוצה לעזור לאשתו ולהזדהות עם הכאב, מאידך הוא לא רוצה להכניס את עצמו בכח לכאב הזה.
הוא מקבל מסביבו (בעיקר בעקבות העקיפות) תמיכה והזדהות רבה - שהוא אינו באמת רואה צורך בכך.
הוא שאל אותי אם לדעתי זה לא תקין והוא צריך בכח לרצות (גם כדי להזדהות וגם בלי קשר)
לא ידעתי לענות לו ואשמח לשמוע מה יאמרו על זה חברי הפורום.

 

[האיש השרוי בשמחה]

אתה חייב להיות מחובר לפורום כדי לצפות בתגובה זו.

 

[האיש השרוי בשמחה]

אתה חייב להיות מחובר לפורום כדי לצפות בתגובה זו.