לך לך למה אין משום מתנה בטעות במתנות שקיבל אברהם מפרעה (2 צופים)

[נהנה מקושיא טובה]

ראיתי ברמב''ן [יג א] ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו שכתב וז''ל להודיע שלא גזלו ממנו דבר מכל המתנות הגדולות שנתנו לו בעבור שרה שתהיה למלך ולא אמרו רמיתנו ומתנה בטעות היא, וזה מעשה נס עכ''ל
ויל''ע למה באמת לא החזיר א''א הלא שפיר צדקו בטענתם שזה מתנה בטעות, שהרי ניתן רק בעשבור ששרה תהא למלך פרעה?
[וגם יש לשאול למה לא חשש א''א שלא יאמרו שפרעה עשאו לעושר, וכמו שחשש באבימלך ?]

 

[אור זרוע לצדיק]

ועוד קשה איך רצה אברהם לקבל מתנות על דבר עבירה

 

[אורי]

ראיתי ברמב''ן [יג א] ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו שכתב וז''ל להודיע שלא גזלו ממנו דבר מכל המתנות הגדולות שנתנו לו בעבור שרה שתהיה למלך ולא אמרו רמיתנו ומתנה בטעות היא, וזה מעשה נס עכ''ל
ויל''ע למה באמת לא החזיר א''א הלא שפיר צדקו בטענתם שזה מתנה בטעות, שהרי ניתן רק בעשבור ששרה תהא למלך פרעה?
[וגם יש לשאול למה לא חשש א''א שלא יאמרו שפרעה עשאו לעושר, וכמו שחשש באבימלך ?]

לחץ כדי לכווץ...

לענ''ד אין כאן טעות כלל, שהרי באמת מאר לה אמרי אחותי את וכו', והי' היתר לכך שצלך לבית פרעה, ואם כן בשעתו הלכה להיות מלכה ומגיע לה או לו כל המתנות שקיבל. מה שנעשה אחר כך, ופרעה חזר בו, זה כבר לא מקח טעות אלא חזר בו מחמת איום של השי''ת מות תמות. בקיצור המתנות לא עבור זה שהיא תיהי' בפועל מלכה ואשת פרעה, אלא על זה שהסכימה ללכת לבית פרעה לצורך פרעה, זה בלבד כבר מחייב מתנות ולא ניתנו המתנות בתנאי שתינשא לפרעה ואם לא אין זה מתנה. ועל הטענה אני העשרתי את אברהם, הכא לא שייך הכי, שהרי הכא ראו ושמעו כולם מפרעה עצמו את הגילוי משמיים והנס שקרא, וברור שהכל הי' מאת השם יתברך, גם כל העושר, שהרי יכל השי''ת להצילה עוד לפני שלקחו אותה ולפני שנתנו את המתנות. אבל אצל אבימלך שהי' זה לאחר הניצחון וההצלה. עכשיו לתת מתנות כאן זה ישירות מבן אדם שמעשיר את אברהם, ואין מקום לתלות שמקבל זאת מאת השי''ת.

 

[נהנה מקושיא טובה]

לענ''ד אין כאן טעות כלל, שהרי באמת מאר לה אמרי אחותי את וכו', והי' היתר לכך שצלך לבית פרעה, ואם כן בשעתו הלכה להיות מלכה ומגיע לה או לו כל המתנות שקיבל. מה שנעשה אחר כך, ופרעה חזר בו, זה כבר לא מקח טעות אלא חזר בו מחמת איום של השי''ת מות תמות. בקיצור המתנות לא עבור זה שהיא תיהי' בפועל מלכה ואשת פרעה, אלא על זה שהסכימה ללכת לבית פרעה לצורך פרעה, זה בלבד כבר מחייב מתנות ולא ניתנו המתנות בתנאי שתינשא לפרעה ואם לא אין זה מתנה. ועל הטענה אני העשרתי את אברהם, הכא לא שייך הכי, שהרי הכא ראו ושמעו כולם מפרעה עצמו את הגילוי משמיים והנס שקרא, וברור שהכל הי' מאת השם יתברך, גם כל העושר, שהרי יכל השי''ת להצילה עוד לפני שלקחו אותה ולפני שנתנו את המתנות. אבל אצל אבימלך שהי' זה לאחר הניצחון וההצלה. עכשיו לתת מתנות כאן זה ישירות מבן אדם שמעשיר את אברהם, ואין מקום לתלות שמקבל זאת מאת השי''ת.

לחץ כדי לכווץ...

אבל לפי''ז למה כתב הרמב''ן שזה מעשה נס?

 

[אורי]

אבל לפי''ז למה כתב הרמב''ן שזה מעשה נס?

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי מה קשה בזה. זה הי' מעשה של נס מה שהם באמת לא טענו שזה טעות, הם מצריים הם לא חושבים כלל כפי כל מה שטענתי בסברתו של אברהם מדוע זה לא טעות

 

[הצעיר שבחבורה]

אבל לפי''ז למה כתב הרמב''ן שזה מעשה נס?

לחץ כדי לכווץ...

הרמב"ן כותב שהנס הוא שלא גזלו ממנו.

 

[הצעיר שבחבורה]

[וגם יש לשאול למה לא חשש א''א שלא יאמרו שפרעה עשאו לעושר, וכמו שחשש באבימלך ?]

לחץ כדי לכווץ...

חיפשתי ולא מצאתי היכן חשש כן באבימלך
ומקרא מלא לפני "וַיִּקַּ֨ח אֲבִימֶ֜לֶךְ צֹ֣אן וּבָקָ֗ר וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַיִּתֵּ֖ן לְאַבְרָהָ֑ם"

וכמדו' שנתחלף לו עם מלך סדום, ואינו דומה לכאן לכאו'.

 

[הצעיר שבחבורה]

ויל''ע למה באמת לא החזיר א''א הלא שפיר צדקו בטענתם שזה מתנה בטעות, שהרי ניתן רק בעשבור ששרה תהא למלך פרעה?​

לחץ כדי לכווץ...

זה חלק מהנס, שויתרו לו על המתנות ומחלו על טענתם
וראה את שכתב המלבי"ם "והיה מהשגחת ה' שלא הענישו בעבור זה, ואף לא לקח ממנו המתנות שנתן לו, כי ירא מעונשי ה', ובהפך שלח עמו אנשים לשלחו בל יגע בו איש:"​

 

[אורי]

זה חלק מהנס, שויתרו לו על המתנות ומחלו על טענתם
וראה את שכתב המלבי"ם "והיה מהשגחת ה' שלא הענישו בעבור זה, ואף לא לקח ממנו המתנות שנתן לו, כי ירא מעונשי ה', ובהפך שלח עמו אנשים לשלחו בל יגע בו איש:"​

לחץ כדי לכווץ...

אי משום מחילה הוי בגדר מתנה ובזה יש בעיה דשונא מתנות יחי', ועל כן עדיף לומר כמו שכתבתי וד''ל

 

[נדיב לב]

ראיתי ברמב''ן [יג א] ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו שכתב וז''ל להודיע שלא גזלו ממנו דבר מכל המתנות הגדולות שנתנו לו בעבור שרה שתהיה למלך ולא אמרו רמיתנו ומתנה בטעות היא, וזה מעשה נס עכ''ל
ויל''ע למה באמת לא החזיר א''א הלא שפיר צדקו בטענתם שזה מתנה בטעות, שהרי ניתן רק בעשבור ששרה תהא למלך פרעה?
[וגם יש לשאול למה לא חשש א''א שלא יאמרו שפרעה עשאו לעושר, וכמו שחשש באבימלך ?]

לחץ כדי לכווץ...

מרן הגר"ח בטעמא דקרא עמד בשתי הערות הללו. (א. משום ערמה ב. שונא מתנות יחיה).
וכתב ליישב דטעות עכו"מ מותרת כמבו' בב"ק קיג:, וממילא אם היה מחזירם היה עובר משום לא תחנם עיי"ש.
ובזה מיושב מדוע לא חשש שיאמרו שהתעשר ממנו. וכן מיושב לכאו' מה שהעירו איך הסכים לקבל מתנות על דבר עבירה.

אמנם לרמב"ן שזה היה מעשה נס, לכאו' אין זה מיישב, שהלא אדרבה אם היה מבקש ממנו בפשוטו לא היה עובר על מתנת חינם (שכך ציווה המלך) וממילא לא היה נהנה מאחרים כפי שנהג אברהם עם מלך סדום משום שמ"ח.

 

[אורי]

אמנם לרמב"ן שזה היה מעשה נס, לכאו' אין זה מיישב, שהלא אדרבה אם היה מבקש ממנו בפשוטו לא היה עובר על מתנת חינם (שכך ציווה המלך) וממילא לא היה נהנה מאחרים כפי שנהג אברהם עם מלך סדום משום שמ"ח.

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי באר יותר

 

[נדיב לב]

לא הבנתי באר יותר

לחץ כדי לכווץ...

הרמב"ן שכותב שזה היה מעשה נס שלא ביקש ממנו את המתנות חזרה, בפשוטו זה למעליותא.
ואילו לד' הגר"ח שלא החזירו בגלל ל"ת, אם כן אדרבה, אם היה מבקש ממנו, היה אברהם נשכר בכך שלא מקבל מתנות מאחרים (כמו מלך סדום), ומשום לא תחנם ליתא כשמבקש ממנו.

 

[אורי]

הרמב"ן שכותב שזה היה מעשה נס שלא ביקש ממנו את המתנות חזרה, בפשוטו זה למעליותא.
ואילו לד' הגר"ח שלא החזירו בגלל ל"ת, אם כן אדרבה, אם היה מבקש ממנו, היה אברהם נשכר בכך שלא מקבל מתנות מאחרים (כמו מלך סדום), ומשום לא תחנם ליתא כשמבקש ממנו.

לחץ כדי לכווץ...

עדיין לא הבנתי. כתבתם שלפי הרמב''ן עדיין קשה. ואיני מבין, אם הי' נס שלא ביקשו, היינו בהכרח שגם מחלו על זה ועל כן לא בקשו והנס שגם מחלו. אם כן זה בהיתר בידו, ושוב אם יחזיר הוי לא תחונם ועל כן לא החזיר, ודו''ק

 

[נדיב לב]

עדיין לא הבנתי. כתבתם שלפי הרמב''ן עדיין קשה. ואיני מבין, אם הי' נס שלא ביקשו, היינו בהכרח שגם מחלו על זה ועל כן לא בקשו והנס שגם מחלו. אם כן זה בהיתר בידו, ושוב אם יחזיר הוי לא תחונם ועל כן לא החזיר, ודו''ק

לחץ כדי לכווץ...

אני פרשתי מקופיא בדברי הרמב"ן שזה היה נס במה שלא השגיחו בדבר. וזה נס יותר גדול מאשר שמו לבם לזה ובכל זאת מחלו. אבל לדבריך אכן מתיישב. וצ"ל דנחשב לנס מה שמחלו ולא שמרו טינה שהערים עליהם.