הודעה חבר 38 נבחר כפתרון הטוב ביותר.

חוני המעגל בקש למות וזה התאבדות [תענית כג]
חוני המעגל היה בצער גדול ואולי היה מותר לו לבקש למות וכן אליהו ויונה

מדוע זה שהתענה בעת צרה זה נגד רצו"ה
צודק טעיתי

מדוע זה שהתענה בעת צרה זה נגד רצו"ה
שוב ראיתי לשון השאלה מי השתוקק למשהו שזה נגד רצון ה' וא"כי"ל כי השתוקק לבנין בית המקדש אך א"כ כי כל הצדיקים השתוקקו לבנין בת המקדש וכעת אין רצון ה' לבנותו
 
אברהם אבינו עזב את השכינה כיון שהשתוקק לקבל אורחים (שבת קכז.)
והא איכא למיחש ל"אותי השלכת אחרי גוויך" ו"עוזבי השם יכלו" :)
אח"כ למדו ז"ל שזה גדול מזה
 
אברהם אבינו עזב את השכינה כיון שהשתוקק לקבל אורחים (שבת קכז.)
והא איכא למיחש ל"אותי השלכת אחרי גוויך" ו"עוזבי השם יכלו" :)
אח"כ למדו ז"ל שזה גדול מזה
אבל זה היה רצון ה' כידוע

משה רבינו לארצה ללכת למצרים 7 ימים
 
אך לא חשב על סוף המעשה
לא מוגדר כהשתוקקות נגד אלא תביעה שהיה עליו לחשבן וכנ"ל בשאר הדוגמאות ויש עוד להוסיף

נדב ואביהוא
מאתים וחמישים ראשי סנהדראות בעדת קורח
בנדב ואביהוא יש כ"כ הרבה שיטות עד שכ' המגיד מישרים שהוא דק עד אין נבדק ואיך שלא יהיה לא חיפשו לעבור על רצון ה' לכא'
מאתים חמישים סברו שמדוע תתנשאו וכו'

בר' טרפון שהיטה בדרך וסיכן עצמו מפני הלסטים
סבר להחמיר כב"ש

צ"ע הרי אומר והטוב בעינך עשה וממילא לא מתייחס אליו אלא משאיר בידי ה'. ועוד הלא ידוע הר"ן בנדרים מ. שמותר בכה"ג.

מדוע זה שהתענה בעת צרה זה נגד רצו"ה
ועוד שבקשתו היתה שהעוונות לא יעכבו ויגרמו לחורבן בית המקדש
 
א"כ יש גם את המלאכים בסדום שאמרו כי משחיתים אנחנו והיה שלא כהוגן
שאני התם שעברו בטעות על רצון ה'.
ועוד שצדיקים בכלל מלאכים, ואין מלאכים בכלל צדיקים, שבכלל מאתים מנה ולא ההיפך
ומאחר שאין להם כניסיונות בנ"א שבת פט.
[ולהעיר מהדוג' הזו שהתרברבו כרש"י (בראשית יט יג). או גילו סוד כמ"ש במדרש, שלכן נדחו מאה שלושים ושמונה שנה ויש לעיר עוד מיומא עז. על גבריאל המלאך וכו' ויש לדחות ששם הוסיף בהגדרתו עצמו ע"פ סנה' מד: ועדיין ק"ק].
ואצלם ההגדרה שונה מ"מ.

גם כשיש טענה זה לא אומר שרצה לעבור על רצון ה' ובפרט שבקלות יכל לחסוך
א"ו שהבין שאדרבה זה הרצון ובפרט שהיה לו על מה להשען אלא שהתברר שזה לא נכון לקושטא
וגם לא נקרא "השתוקק"
 
יראתי בפצותי, אך כבר נכתב בשאלה "לכאורה" ולכן אומר:
שמשון נשא אישה שאינה מבנות ישראל ומשמע מהגמרא בסוטה שהוא גנאי.

דוד מלכנו, אף על פי שלא חטא כידוע, אך לפי מעלתו הרמה דק מן הדק אלף אלפי דקויות, מעשה דבת שבע נדרש בחז"ל כמה פעמים שהוא באופן שכנגד רצון השם בצורה שנעשה.
 
גם שלמה המלך ב2 מקרים.
ריבוי סוסים וריבוי נשים.
גמרא בסנהדרין:
ואמר רבי יצחק: מפני מה לא נתגלו טעמי תורה - שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן נכשל בהן גדול העולם. כתיב (דברים י"ז) לא ירבה לו נשים, אמר שלמה: אני ארבה ולא אסור, וכתיב (מלכים א' י"א) ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו. וכתיב (דברים י"ז) לא ירבה לו סוסים, ואמר שלמה: אני ארבה ולא אשיב וכתיב (מלכים א', י"א י') ותצא מרכבה ממצרים בשש וגו
 
אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי חמא ברבי חנינא: רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסה בחלקו של בנימין, והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לנוטלה, שנאמר: "חופף עליו כל היום". לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן להקב"ה, שנאמר: "ובין כתפיו שכן".
זבחים
 
נראה שכבר הביאו הכל, אולי אפשר להוסיף את כל עמ"י במתן תורה 'פן יהרסו אל ה'' ופרש"י : על ידי שתאותם אל ה' לראות, ויקרבו לצד ההר.
(לכאורה תשובה זו צריכה להיחשב 'המרבה הרי"ז משובח - כלשון שאלה)
 
הרבנים ענו תשובות יפות ונפלאות. אם כי יש לחלק מהשאלה בכמה אופנים. ובכלל היו כמה שענו מהתנ"ך (וגם שם יש לדון ומעט נכתב לעיל) והכותרת שבשאלה מראה כיוון אחר וגם אח"כ נכתב שהתשובה בב"ק. אכן, המטרה כמובן בעיקר להגדיל תורה ולהאדירה. וזה הושג ב"ה ביד רחבה. ועוד נתעלה בקודש מחיל אל חיל בעזה"י.

התכוונתי לב"ק עד: מעשה בר"ג שסימא את עין טבי עבדו ו'היה שמח שמחה גדולה'.
מצאו לר' יהושע אמר לו אי אתה יודע שטבי עבדי יצא לחירות אמר לו למה א"ל שסמיתי את עינו וכו'. ע"כ.
וכתוב לעולם בהם תעבודו, אז איך שמח על מה שנגד רצון ה'. ומה שכתבתי לכאו' - היינו, כי יתכן ששמח שזה מה שה' גלגל על ידו.
ועוד התכוונתי בלכא' שזה נראה כביכול חיכה למשהו שהוא לא רצון ה', מזה שכ"כ שמח על שחשב שהשתחרר. אבל בפועל, לא מוכרח הוא. וכנ"ל.
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון