חידה בתלמוד וחז"ל איזה צדיק השתוקק למשהו שהוא (לכא') נגד רצון ה'

[יש קונה עולמו]

יש כמה דוגמאות וכל המרבה ה"ז משובח

 

[אברך מישיבת מיר]

חוני המעגל בקש למות וזה התאבדות [תענית כג]

לחץ כדי לכווץ...

חוני המעגל היה בצער גדול ואולי היה מותר לו לבקש למות וכן אליהו ויונה

מדוע זה שהתענה בעת צרה זה נגד רצו"ה

לחץ כדי לכווץ...

צודק טעיתי

מדוע זה שהתענה בעת צרה זה נגד רצו"ה

לחץ כדי לכווץ...

שוב ראיתי לשון השאלה מי השתוקק למשהו שזה נגד רצון ה' וא"כי"ל כי השתוקק לבנין בית המקדש אך א"כ כי כל הצדיקים השתוקקו לבנין בת המקדש וכעת אין רצון ה' לבנותו

 

[עמוסיך]

אברהם אבינו עזב את השכינה כיון שהשתוקק לקבל אורחים (שבת קכז.)
והא איכא למיחש ל"אותי השלכת אחרי גוויך" ו"עוזבי השם יכלו" :)
אח"כ למדו ז"ל שזה גדול מזה

 

[אברך מישיבת מיר]

אברהם אבינו עזב את השכינה כיון שהשתוקק לקבל אורחים (שבת קכז.)
והא איכא למיחש ל"אותי השלכת אחרי גוויך" ו"עוזבי השם יכלו" :)
אח"כ למדו ז"ל שזה גדול מזה

לחץ כדי לכווץ...

אבל זה היה רצון ה' כידוע

משה רבינו לארצה ללכת למצרים 7 ימים

 

[עמוסיך]

אבל זה היה רצון ה' כידוע

לחץ כדי לכווץ...

נכון אבל כביכול הוא לא רצה - הלא הוציא חמה מנרתיקה. זו כוונת השואל שליט"א לא?

 

[יש קונה עולמו]

אך לא חשב על סוף המעשה

לחץ כדי לכווץ...

לא מוגדר כהשתוקקות נגד אלא תביעה שהיה עליו לחשבן וכנ"ל בשאר הדוגמאות ויש עוד להוסיף

נדב ואביהוא
מאתים וחמישים ראשי סנהדראות בעדת קורח

לחץ כדי לכווץ...

בנדב ואביהוא יש כ"כ הרבה שיטות עד שכ' המגיד מישרים שהוא דק עד אין נבדק ואיך שלא יהיה לא חיפשו לעבור על רצון ה' לכא'
מאתים חמישים סברו שמדוע תתנשאו וכו'

בר' טרפון שהיטה בדרך וסיכן עצמו מפני הלסטים

לחץ כדי לכווץ...

סבר להחמיר כב"ש

וזה התאבדות

לחץ כדי לכווץ...

צ"ע הרי אומר והטוב בעינך עשה וממילא לא מתייחס אליו אלא משאיר בידי ה'. ועוד הלא ידוע הר"ן בנדרים מ. שמותר בכה"ג.

מדוע זה שהתענה בעת צרה זה נגד רצו"ה

לחץ כדי לכווץ...

ועוד שבקשתו היתה שהעוונות לא יעכבו ויגרמו לחורבן בית המקדש

 

[אברך מישיבת מיר]

סבר להחמיר כב"ש

לחץ כדי לכווץ...

נכון אבל היה טענה עליו

 

[יש קונה עולמו]

א"כ יש גם את המלאכים בסדום שאמרו כי משחיתים אנחנו והיה שלא כהוגן

לחץ כדי לכווץ...

שאני התם שעברו בטעות על רצון ה'.
ועוד שצדיקים בכלל מלאכים, ואין מלאכים בכלל צדיקים, שבכלל מאתים מנה ולא ההיפך
ומאחר שאין להם כניסיונות בנ"א שבת פט.
[ולהעיר מהדוג' הזו שהתרברבו כרש"י (בראשית יט יג). או גילו סוד כמ"ש במדרש, שלכן נדחו מאה שלושים ושמונה שנה ויש לעיר עוד מיומא עז. על גבריאל המלאך וכו' ויש לדחות ששם הוסיף בהגדרתו עצמו ע"פ סנה' מד: ועדיין ק"ק].
ואצלם ההגדרה שונה מ"מ.

אבל היה טענה עליו

לחץ כדי לכווץ...

גם כשיש טענה זה לא אומר שרצה לעבור על רצון ה' ובפרט שבקלות יכל לחסוך
א"ו שהבין שאדרבה זה הרצון ובפרט שהיה לו על מה להשען אלא שהתברר שזה לא נכון לקושטא
וגם לא נקרא "השתוקק"

 

[הלך אחר חכמים]

יראתי בפצותי, אך כבר נכתב בשאלה "לכאורה" ולכן אומר:
שמשון נשא אישה שאינה מבנות ישראל ומשמע מהגמרא בסוטה שהוא גנאי.

דוד מלכנו, אף על פי שלא חטא כידוע, אך לפי מעלתו הרמה דק מן הדק אלף אלפי דקויות, מעשה דבת שבע נדרש בחז"ל כמה פעמים שהוא באופן שכנגד רצון השם בצורה שנעשה.

 

[הלך אחר חכמים]

גם שלמה המלך ב2 מקרים.
ריבוי סוסים וריבוי נשים.
גמרא בסנהדרין:
ואמר רבי יצחק: מפני מה לא נתגלו טעמי תורה - שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן נכשל בהן גדול העולם. כתיב (דברים י"ז) לא ירבה לו נשים, אמר שלמה: אני ארבה ולא אסור, וכתיב (מלכים א' י"א) ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו. וכתיב (דברים י"ז) לא ירבה לו סוסים, ואמר שלמה: אני ארבה ולא אשיב וכתיב (מלכים א', י"א י') ותצא מרכבה ממצרים בשש וגו

 

[שיל"ת]

"הראני נא את כבודך" משה רע"ה

 

[יש קונה עולמו]

רמז התשובה במס' בבא קמא

 

[בצלצלי שמע]

רמז התשובה במס' בבא קמא

לחץ כדי לכווץ...

משה רבינו רצה לעשות מלחמה במואבים :

 

[יש קונה עולמו]

משה רבינו רצה לעשות מלחמה במואבים :

לחץ כדי לכווץ...

יפה. אך עדיין אין כאן ביטוי לאיזה רגש (כדמשמע מהשאלה).
אלא ה' א"ל, שלא כשעלתה על דעתך עלתה על דעתי,
ופרך לו מה שנשא ק"ו בעצמו.

 

[בצלצלי שמע]

דוד המלך [ב"ק ס:] :

 

[יש קונה עולמו]

דוד המלך [ב"ק ס:] :

לחץ כדי לכווץ...

קרוב אבל צריך משמעות יותר חזקה של רגש

 

[שירת העשבים]

אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי חמא ברבי חנינא: רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסה בחלקו של בנימין, והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לנוטלה, שנאמר: "חופף עליו כל היום". לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן להקב"ה, שנאמר: "ובין כתפיו שכן".
זבחים

 

[בר אביי]

נראה שכבר הביאו הכל, אולי אפשר להוסיף את כל עמ"י במתן תורה 'פן יהרסו אל ה'' ופרש"י : על ידי שתאותם אל ה' לראות, ויקרבו לצד ההר.
(לכאורה תשובה זו צריכה להיחשב 'המרבה הרי"ז משובח - כלשון שאלה)

 

[יש קונה עולמו]

הרבנים ענו תשובות יפות ונפלאות. אם כי יש לחלק מהשאלה בכמה אופנים. ובכלל היו כמה שענו מהתנ"ך (וגם שם יש לדון ומעט נכתב לעיל) והכותרת שבשאלה מראה כיוון אחר וגם אח"כ נכתב שהתשובה בב"ק. אכן, המטרה כמובן בעיקר להגדיל תורה ולהאדירה. וזה הושג ב"ה ביד רחבה. ועוד נתעלה בקודש מחיל אל חיל בעזה"י.

התכוונתי לב"ק עד: מעשה בר"ג שסימא את עין טבי עבדו ו'היה שמח שמחה גדולה'.
מצאו לר' יהושע אמר לו אי אתה יודע שטבי עבדי יצא לחירות אמר לו למה א"ל שסמיתי את עינו וכו'. ע"כ.
וכתוב לעולם בהם תעבודו, אז איך שמח על מה שנגד רצון ה'. ומה שכתבתי לכאו' - היינו, כי יתכן ששמח שזה מה שה' גלגל על ידו.
ועוד התכוונתי בלכא' שזה נראה כביכול חיכה למשהו שהוא לא רצון ה', מזה שכ"כ שמח על שחשב שהשתחרר. אבל בפועל, לא מוכרח הוא. וכנ"ל.