מסכת שבת איזו אומה ישמעאל או אדום? (1 צופה)

[נדיב לב]

שבת יא.
ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב תחת ישמעאל ולא תחת נכרי תחת נכרי ולא תחת חבר תחת חבר ולא תחת תלמיד חכם תחת תלמיד חכם ולא תחת יתום ואלמנה:

ופירש רש"י על אתר - תחת ישמעאל - לשמשו: ולא תחת נכרי - אדומים, שהיו רשעים יותר:

ההיסטוריה היהודית בהחלט מתכתבת עם הבנת רש"י.

אמנם במאירי על אתר הציע גירסא הפוכה:
לעולם וכו', דרך צחות אמרו תחת גוי ולא תחת ישמעאל תחת ישמעאל ולא תחת חבר ר"ל פרסי תחת חבר ולא תחת תלמיד חכם תחת ת"ח ולא תחת יתום ואלמנה: (ייתכן בהחלט לומר כי אליבא דהמאירי, גוי האמור כאן אינו מבני אדום אלא אומה אחרת).

אגב לחלק מהפירושים 'חבר' - הגרוע מבין השלושה, זו אומת פרס והמסתעף......
(בפירוש חבר, ראה ברש"י, תוס', מאירי, והערוך)

אמנם הראו לי גרסא מגמ' עתיקה. "תחת אשה ולא תחת ישמעאל. תחת ישמעאל ולא תחת גוי. ובכ"מ זה כגי' רש"י (בנוגע לישמעאל וגוי) ולא כמאירי.

 

[תורה תמימה]

ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב תחת ישמעאל ולא תחת נכרי תחת נכרי ולא תחת חבר תחת חבר ולא תחת תלמיד חכם תחת תלמיד חכם ולא תחת יתום ואלמנה:

לחץ כדי לכווץ...

הש"ך עה"ת בשם בעל שערי אורה גרס תחת אדום ולא תחת ישמעאל.

שפתי כהן בראשית פרק כה פסוק כח
וכתב בעל שערי אורה ז"ל על ויאהב יצחק את עשו אמר וכי צדיק גמור כיצחק שאין השכינה נפרדת ממנו אפילו שעה אחת היה אוהב לרשע כעשו, אלא פרק גדול מסודות התורה הוא, דע כי יצחק אבינו ז"ל צפה כל העתיד להיות וצפה וראה כל בני יעקב חוטאין ומכעיסין לפני ה' ויירשו דיני גיהנום, וכשראה ישראל בגלות עשו שמח שגלות מכפרת עוון, ואהב צרות עשו ללמד על ישראל חובה כדי לגמור עליהן הדין בגלותו בעולם הזה ולא יהיו נצודים בדיני גיהנום, וזהו כי ציד בפיו הציד שהיו נצודים בגיהנום בא לפיו של עשו לזה שמח, והאריך שם בשער חמישי. ועם זה נבין מה שאמרו ז"ל תחת אדום ולא תחת ישמעאל והלא הוא ישמעאל משלושים וחמש שרים ימיניים ואדום הוא משלושים וחמש שרים שמאליים והוא יותר קשה ויותר אכזרי איך יאמר תחת אדום, אלא סוד הענין הוא שיצחק הוא כובש מדת הגבורה בחוזקה לכך בחר במדה זו לעמוד כנגדה לרחם על בניו כמו שאמרו ז"ל (שבת פ"ט ע"ב) על פסוק (ישעיה ס"ג, ט"ז) כי אברהם לא ידענו וגו', לזה אמר תחת אדום שאם יתגברו עלינו יעמוד כנגדם כי לזה בחר במדה זו אבל לא תחת ישמעאל לפי ששם מדתו של אברהם ואברהם לא ידענו ואם יראה בני ישמעאל מתגברים עלינו לא יעמוד כנגדם לפי שהוא התפלל עליו ואמר לו ישמעאל יחיה לפניך:

 

[נדיב לב]

הש"ך עה"ת בשם בעל שערי אורה גרס תחת אדום ולא תחת ישמעאל.

לחץ כדי לכווץ...

ייתכן שזה כגרסת המאירי שגרס "תחת גוי ולא תחת ישמעאל". וגוי פירושו אדום.

 

[נדיב לב]

שבת יא.
ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב תחת ישמעאל ולא תחת נכרי תחת נכרי ולא תחת חבר תחת חבר ולא תחת תלמיד חכם תחת תלמיד חכם ולא תחת יתום ואלמנה:

ופירש רש"י על אתר - תחת ישמעאל - לשמשו: ולא תחת נכרי - אדומים, שהיו רשעים יותר:

ההיסטוריה היהודית בהחלט מתכתבת עם הבנת רש"י.

אמנם במאירי על אתר הציע גירסא הפוכה:
לעולם וכו', דרך צחות אמרו תחת גוי ולא תחת ישמעאל תחת ישמעאל ולא תחת חבר ר"ל פרסי תחת חבר ולא תחת תלמיד חכם תחת ת"ח ולא תחת יתום ואלמנה: (ייתכן בהחלט לומר כי אליבא דהמאירי, גוי האמור כאן אינו מבני אדום אלא אומה אחרת).

לחץ כדי לכווץ...

וראיתי ברבנו בחיי (דברים פ"ל פ"ז) שהאריך לברר איזו אומה יותר קשה לישראל, ישמעאל או עשיו. וכתב בתו"ד: בני ישמעאל קשין לישראל יותר מבני עשו, ובין דבריו ציטט את הגמ' בשבת, "תחת אדום ולא תחת ישמעאל" שלא כגירסת רש"י. (ודבריו עולים בקנה אחד עם גי' המאירי).

וזה לשונו: על אויביך ועל שונאיך. אויביך, ישמעאל. שונאיך, עשו. וכן מיכה התנבא עליהם לעתיד ואמר (מיכה ה, ח) תרום ידך על צריך וכל אויביך יכרתו, והן שתי האומות שאנחנו משועבדים תחתיהם ומפוזרים ביניהם. ועל כן הביאו חז"ל משל מתרי אוזי, והוא שאמרו (בבא בתרא עג ע"ב) אמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה אזלינא במדברא וחזינן להנהו תרי אוזי דשמטי גדפייהו משמנייהו וקא נגיד חוטא דדובשא מינייהו, אמינא להו אית לן בגוייהו לעלמא דאתי, חד דלי גפא וחד דלי אטמא. כי אתא לקמיה דרבי אלעזר אמר לי עתידין ישראל ליתן את הדין, עד כאן:
וביאור הענין, כי ראה החכם הזה ברוח הקודש במדבר שהוא מקום התבודדות מעלת שתי מלכויות הללו השמנות והמלאות כל טוב אשר מילאו כריסם מעדנות, ושאל להם כלום יש לנו חלק בשפע טובכם לעתיד, חד דלי לי גפא האחד הגביה הכנפים, זה ישמעאל והיה סימן שעתידין לעוף ולברוח אלינו ולשבת בצלנו ושיתנו לנו בהמות שלהם להקריב מהן קרבן, הוא שכתוב (ישעיה ס, ז) כל צאן קדר יקבצו לך וגו', ועוד סימן שיתגיירו ויחזיקו במצות תפילין שהם דומין לכנפים, וזה היה הגבהת הכנפים. וחד דלי אטמא, זה אדום שהגביה לו הירך, והוא סימן למצות מילה שיתגיירו ויבואו בברית אתנו. והכוונה כי כיון שהן עתידין להתחבר עמנו ולהתגייר ולהיות לעם אחד, אין צריך לומר שתחזור השררה והמלכות אלינו שהוא כינוי לשומן שלהם ולדבש הנוטף ממנו. ומה שישראל עתידים ליתן את הדין, לפי שאינן חוזרין בתשובה, והן מתאחרין מלהתגייר:
ומה שהזכיר אויביך על ישמעאל ושונאיך על עשו, מפני שהאויב גדול מן השונא, כי השונא אף על פי שירע לו יעשה על דרך הרחמנות, אבל האויב הוא שבלבו איבה עולמית, לא ישים לו רחמים, על זקן יכביד עולו מאד, וזה מסוד הלשון ודקדוקו, כי אויב הוא מלשון אבוי, ואותיותיהם שוות, ועל שם שהנופל בידו צועק אוי ואבוי. ומה שהתחיל באויביך, כדי שיסמוך הרדיפה אל השונאים, שהם בני עשו, שעיקר גלותנו בכל מקום שהוא לבני אדום הוא, וקראן שונאיך כענין שכתוב (מלאכי א, ג) ואת עשו שנאתי:
וכן אמרו במדרש משלי (פרשה ל) תחת שנואה כי תבעל (משלי ל, כג) זה עשו, שנאמר ואת עשו שנאתי, ושפחה כי תירש גברתה זה ישמעאל הבא מהגר, ומפני שבני ישמעאל קשין לישראל יותר מבני עשו, לכך קראן הכתוב אויביך, וכן אמרו תחת אדום ולא תחת ישמעאל. וכן מצינו בהקב"ה שאמר על רבעים לשונאי (שמות כ, ד), אבל באויביו נאמר (תהלים לז, כ) ואויבי ה' כיקר כרים כלו בעשן כלו. לימדך כי האויבים אין להם השארות כלל, ולכך ימשילם לחלב כבשים שהכל כלה בעשן:
ושתי האומות האלה קראן שלמה שתי בנות, והזכיר שהן מזומנות לגיהנום, הוא שאמר (משלי ל, טו) לעלוקה שתי בנות הב הב, כי המשיל גיהנום שהוא מקום הדין והמשפט לנפשות הרשעים לעלוקה שמוציאה הדם, ועליהם אמר ישעיה ע"ה (ישעיה סו, יז) המתקדשים והמטהרים אל הגנות, המתקדשים אלו בני אדום שדרכן לנענע אצבעותיהן לכאן ולכאן, והמטהרים אלו בני ישמעאל שדרכן לרחוץ ידיהם ורגליהם ולא לבם שהוא העיקר. אחר אחת בתוך, ירמוז לשתי וערב של אדום שהם מתקדשים בו. או יאמר אחר אחת בתוך, על יום אידם הקבוע להם, אלו ביום ששי קודם השבת, ואלו אחר השבת ומניחים אותנו בתוך. אוכלי בשר החזיר אלו בני אדום, השקץ והעכבר אלו בני ישמעאל, יחדיו יסופו נאום ה' ע"כ.

אגב יש לה"ר לדברי רבינו בחיי מהפסוק (במדבר פרק כד פסוק יח) "והיה ירושה שעיר אויביו". על פי מה שביאר בהעמק דבר שם וז"ל: והיה ירשה שעיר אויביו. ארץ שעיר שהיה שם אדום מלפנים תהי ירשה לאויביו. וידוע מי הן אויבי אמונת אדום ומנגדיהם מעולם היא אמונת ישמעאל ושתי האמונות האלה לא יקרקר משיח. שהרי אינם בכלל בני שת באשר מכירים את ה' ואז יוסיפו להכיר ולהמליך את ה'. ובזה יהיה וישראל עושה חיל. כבוד ישראל וחילו יהיה על שניהם. באשר יכירו יותר את ה' והמה יודעים בותר את ישראל שהיו כבושים ת"י ויודעים כמה מסרו נפשם על כבוד ה' עתה יאשרו חילו של ישראל ע"כ.

וראיתי במלבי"ם (חבקוק פרק ג פסוק ג) שכתב שמלכות אדום היא תימן. (ר' @הצעיר שבחבורה )
וזה לשונו: אלוה מתימן יבא - ההנהגה הזאת תמשך עד שיגיע עת הגאולה שאז יבא אלוה מתימן לגאלם, ומצייר כי הגלות האחרון תתחלק בין שני מלכיות, שהם מלכות אדום המצויינת בשם תימן שתימן הוא בארץ אדום, ומלכות ישמעאל המצויינת בשם הר פארן כמ"ש אצל ישמעאל וישב במדבר פארן ומשם יבא השם לגאלם. והנה תפס המליצה שנזכרה בתורה בברכת איש האלהים וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן, אשר נבא כי יעמדו אומות אדום וישמעאל, אשר יתפארו בדתות המתדמות לדעת האלהית (וחז"ל ציירו במליצתם שה' החזיר את התורה לשעיר ולפארן ולא קבלוה, כי הדתות שקבלו ע"ע אינם הדת שבא ה' לתת על הר סיני אשר לא רצו לקבל אותה) ואז יבא ה' שנית ממקומות האלה להוכיח להם אמתת הדת אשר יכירו כולם דת האמת ויהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה', ובאשר בדת שבשעיר חפאו דברים על האלהות ויחסו לו ענינים בלתי ראוים, אמר אלוה מתימן יבא - שיבא להתוכח מצד אלהותו ואחדותו ורוחניותו, ובדת של פארן, לא יתנו דופי באלהות, ועז"א כי יבא קדוש מהר פארן - ור"ל עד עת הגאולה שאלוה מתימן יבא. אבקש שתפעל פעולתך להשגיח על בניך שלא יכלו בגלותם, אם בסתר כמ"ש חייהו, אם בגלוי כמ"ש תודיע, סלה - בזה סיים החלק הראשון ומתחיל תפלה אחרת: